מטופלים עם סוכרת סוג 2, השמנת יתר ומחלת כליות כרונית (chronic kidney diseaseי- CKD) נמצאים לרוב בכושר גופני ירוד, ויכולים להניב רבות מביצוע פעילות גופנית.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר הנוכחי היתה לחשוף את ההשפעות של התעמלות מובנית על כושר גופני, תפקוד הכליות, תפקוד האנדותל, פעילות דלקתית וסמנים נוספים בקרב מטופלים אלו.
במסגרת מחקר מבוקר עם הקצאה אקראית הוקצו 36 גברים בגילאי 49-81 להתעמלות יחד עם תוכנית דיאטה (n=18) או לתוכנית דיאטה בלבד (n=18).
המשתתפים היו עם סוכרת סוג 2, מדד מסת גוף (BMIי)>30 ק"ג/מ"ר, עם CKD בשלבים II-IV ועם פרוטאינוריה עיקשת (>200 מ"ג/גרם קריאטינין במשך למעלה משלושה חודשים).
תכנית ההתעמלות נמשכה 12 שבועות (שלוש פעמים בשבוע) וכללה אימון אירובי ואימון התנגדות, ולאחר מכן נמשכה עוד 40 שבועות במסגרת התעמלות בבית.
התוצא העיקרי שנבדק היה שינוי מקו הבסיס ביחס בין חלבונים לקריאטינין בשתן (urine protein to creatinine ratio - UPCR) בשבועות 12 ו-52.
32 מטופלים השלימו את המחקר (14 מקבוצת ההתעמלות+דיאטה ו-18 מקבוצת הדיאטה). השינוי מקו הבסיס ב-UPCR היה גבוה במעט בקבוצת הדיאטה בלבד בשבוע 12, אך לא בשבוע 52.
שינויים במשך זמן ההליכה על הליכון, עם הגבלה עקב תסמינים ובקצב קבוע, היו גבוהים יותר באופן מובהק בקבוצת ההתעמלות+דיאטה בשבוע 12, אך לא בשבוע 52.
לא היו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות ביחס אלבומין לקריאטינין בשתן, קצב הסינון הגלומרולרי המוערך (eGFR), תפקוד האנדותל, פעילות דלקתית או הרכב הגוף.
לסיכום, חולי סוכרת עם השמנת יתר ו-CKD יכולים לשפר את הכושר הגופני שלהם על ידי תכנית התעמלות מובנית, אך ללא השפעה על הרכב הגוף או על תפקוד הכליות.
המחקר בוצע מטעם ממשלת ארה"ב.