יתר לחץ דם (hypertension, יל"ד) מתרחש לרוב בו-בזמן עם השמנת יתר או עם סוכרת, בצורה הידועה כתסמונת מטבולית. חוסר עצבוב כלייתי (Renal denervationי- RD) מוריד את לחץ הדם העורקי ומשפר את חילוף החומרים של גלוקוז בקרב מטופלים עם יל"ד עמיד לתרופות ומדד מסת גוף (BMI) גבוה. כמו כן, RD הוכח כמפחית פעילות דלקתית בכליה במודל עכברים עם יל"ד הקשור לאנגיוטנסין II.
עוד בעניין דומה
המחקר הנוכחי בחן את ההשערה לפיה RD מביא לירידת הלחץ העורקי, מאט פעילות דלקתית בכליות ומשפר את חילוף החומרים של גלוקוז על רקע יל"ד שמקורו בהשמנת יתר.
עכברי C57BL/6J בני שמונה שבועות קיבלו מזון דל שומן (10% מכלל הקלוריות) או עשיר בשומן (45% מכלל הקלוריות) במשך עשרה שבועות. בוצעו מדידות של משקל הגוף, צריכה קלורית, רמות גלוקוז בצום וחילוף החומרים של גלוקוז (בדיקת העמסת סוכר). במחקר מקביל, רדיוטלמטרים הושתלו בעכברים על מנת למדוד את לחץ הדם העורקי.
נמצא, כי עכברי C57BL/6J שקיבלו מזון עשיר בשומן הפגינו פנוטיפ של דלקת ותסמונת מטבולית, הכולל מסת שומן גבוהה, לחץ דם עורקי גבוה והיפרגליקמיה, בהשוואה לעכברים שקיבלו תזונה דלת שומן.
RD, אבל לא ניתוח-דמה (sham), הביא לערכים תקינים של לחץ דם עורקי בעכברים שקיבלו תזונה עשירה בשומן (ניתוח דמה: 115.8 ± 1.5 מ"מ כספית, RDי: 96.6 ± 6.7 מ"מ כספית). ל-RD לא היתה השפעה מובהקת על לחץ הדם העורקי בקרב עכברים שקיבלו תזונה דלת שומן. כמו כן, ל-RD לא היתה השפעה מובהקת על חילוף החומרים של גלוקוז או על פעילות דלקתית בכליות, כפי שנמדדה על ידי מספר תאי T מסוג CD8, CD4 ו-helper, או רמות הציטוקינים הדלקתיים בכליות.
תוצאות המחקר מעידות, כי למרות שעצבי הכליות משחקים תפקיד ביל"ד שמתפתח עקב השמנת יתר, הם אינם תורמים לשיבוש חילוף החומרים של גלוקוז או לפעילות דלקתית בכליות במודל זה.