אפניאה חסימתית בשינה (OSAי- Obstructive Sleep Apnea) היא מחלה שכיחה. מחקר שבוצע במדינת וויסקונסין בארה"ב מצא שכיחות של 24% בקרב גברים ו-9% בקרב נשים, ומחקר נוסף שבוצע בהודו מצא שכיחות של 13.7%. הסינדרום המטבולי, שהוא קבוצה של גורמי סיכון קרדיווסקולאריים, קשור ל-OSA ושכיחותו בקרב החולים במחלה נעה בין 74% ל-85%. עוד נמצא כי OSA הוא גורם סיכון עצמאי ליתר לחץ דם ולתנגודת לאינסולין (הנמנים על מרכיבי הסינדרום המטבולי).
עוד בעניין דומה
טיפול באמצעות מכשיר CPAPי(Continuous Positive Airway Pressure) הוא קו ראשון בטיפול ב-OSA. השפעתו של טיפול זה על מרכיבי הסינדרום המטבולי ועל היארעותו בקרב הסובלים מ-OSA נבחנה במחקר זה לראשונה.
המחקר בוצע בניו דלהי שבהודו, וכלל משתתפים הסובלים מ-OSA בדרגת חומרה בינונית ומעלה, בני 30–65, אשר לא טופלו מעולם ב-CPAP, לא טופלו מעולם נגד יתר לחץ דם, סוכרת או דיסליפדמיה ולא סבלו מסיבוכים כתוצאה מאף אחד מהנ"ל.
בסה"כ נכללו 86 משתתפים אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות. במהלך 3 חודשים טופלו משתתפי הקבוצה הראשונה באמצעות CPAP, בעוד שמשתתפי הקבוצה השנייה טופלו במכשיר המדמה מכשיר CPAP אולם אינו מבצע את פעולת המכשיר למעשה, בשל נוכחות מחבר המגביל את זרימת האויר וחורים זעירים במסיכת הפנים (הבדלים שאינם ניתנים לזיהוי על-ידי אדם שאינו מיומן, על מנת להשיג סמיות). לאחר תקופה זו הופסק הטיפול למשך חודש, ולאחר מכן הוחלף הטיפול בין שתי הקבוצות למשך 3 חודשים נוספים.
מעל 80% מהמשתתפים (83% ו-81% בכל אחת מהקבוצות) אובחנו כסובלים מהסינדרום המטבולי בתחילת המחקר. לאחר שלושת חודשי הטיפול הראשונים, בקבוצה הראשונה, אשר טופלה במכשיר CPAP, נמצא כי 14 מתוך 71 (20%) המשתתפים אשר סבלו מסינדרום מטבולי בתחילת המחקר הפסיקו למלא אחר הקריטריונים לאבחנת הסינדרום, לעומת 7% בלבד בקבוצה השנייה. הסינדרום התפתח אצל 3 מתוך 15 (20%) משתתפים שלא סבלו מהסינדרום בתחילת המחקר בקבוצה הראשונה, ואצל 4 מתוך 16 משתתפים (25%) שלא סבלו מהסינדרום בקבוצה השניה.
בבחינה של מרכיביו השונים של הסינדרום המטבולי נמצא כי הטיפול ב-CPAP הוביל לירידה משמעותית מבחינה סטטיסטית בלחץ הדם הסיסטולי, לחץ הדם הדיאסטולי, רמת HbA1C, רמת הטריגליצרידים, הכולסטרול הכללי והכולסטרול מסוג LDL, וכן היחס בין כולסטרול מסוג HDL לכולסטרול הכללי. כמו כן חלה ירידה ב-BMI וברמת השומן הבטני. לדוגמה, בטיפול ב-CPAP נמצאה ירידה של 3.07±8.0mmHg בלחץ הדם הסיסטולי, לעומת עלייה של 0.79±7.22mmHg בקבוצה שטופלה בטיפול דמה – הפרש של 0.73mmHgי(95%iCI 1.35-6.37, P=0.001).
במהלך הטיפול ב-CPAP פיתח מטופל אחד יתר לחץ דם מואץ וטופל כנגד יתר לחץ דם. נוסף לכך, שני מטופלים ב-CPAP ומטופל אחד בטיפול דמה לא סבלו את הטיפול והפסיקו אותו. תופעות לוואי נוספות היו גירוי בעור, אי-נוחות בגשר האף וכאב ראש.
החוקרים מסכמים כי לאחר 3 חודשי טיפול ב-CPAPP חל שיפור במרכיבים רבים של הסינדרום המטבולי (יתר לחץ דם, רמות HbA1C, רמות הליפידי וה-BMI) בקרב מטופלים הסובלים מ-OSA בדרגת חומרה בינונית עד חמורה.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
