תסחיף ריאתי

סיכון מוגבר לתסחיף ריאתי בקרב חולים במחלות אוטואימוניות

מחקר שוודי בחן את כל החולים ב-33 מחלות אוטואימוניות במדינה ומצא עלייה משמעותית בסיכון לתסחיף ריאתי בקרב חולים אלו בהשוואה לכלל האוכלוסייה

18.01.2012, 10:23

תסחיף ריאתי (Pulmonary Embolism, PE) הוא סיבוך של venous thromboembolismי(VTE). מדובר במצב שכיח יחסית (שכיחות שנתית של מעל 1:1000 בארה"ב) ושיעורי התמותה כתוצאה ממנו גבוהים (מעל 15% ב-3 החודשים שלאחר האבחנה, ושיעור דומה להתקף לב).

מצבי דלקת כרוכים בסיכון מוגבר ל-VTE, בשל עלייה ברמת פקטורי הקרישה, ירידה ברמות פקטורים נוגדי קרישה ודיכוי תהליך הפיברינוליזיס. לגבי מחלות אוטואימוניות שונות (כגון מחלת Behcet, מחלות מעי דלקתיות, rheumatoid arthritis, מחלת צליאק, סוכרת מסוג 1, זאבת, היפרתירואידיזם ומחלת Wegener) נמצא סיכון מוגבר להיארעות VTE.

מחקר זה נועד לבדוק, באוכלוסייה גדולה, את שכיחותו של תסחיף ריאתי בקרב חולים במחלות דלקתיות. לשם כך נעשה שימוש בבסיס נתונים לאומי בשוודיה (MigMed2), אשר כולל מידע רפואי לגבי כל התושבים. נבחנו נתונים מהשנים 1964–2008, לגבי חולים ב-33 מחלות אוטואימוניות (שאותרו על פי זיהוי אשפוז עקב המחלה).

אותרו 535,538 חולים במחלות אוטואימוניות (המחלות השכיחות ביותר היו rheumatoid arthritis, Hashimoto's thyroiditis, Grave's disease). מתוכם 20,401 לא נכללו בניתוח הנתונים, כיוון שסבלו מ-VTE עוד בטרם אבחנת המחלה האוטואימונית, כך שבניתוח הנתונים הסופי נכללו 515,137 חולים במחלות אוטואימוניות. 15,607 מהם אושפזו במהלך התקופה הרלוונטית עקב אירוע של תסחיף ריאתי.

הסיכון לתסחיף ריאתי בקרב החולים שאותרו היה מוגבר משמעותית לעומת הסיכון באוכלוסייה הכללית, סיכון יחסי של 6.38 (95%iCI 6.19-6.57) בשנה הראשונה לאחר האשפוז הראשון עקב המחלה. הסיכון ירד עם הזמן: הסיכון היחסי היה 1.53 (95%iCI 1,48-1.57) בתקופה שבין 1 ל-5 שנים לאחר האשפוז, 1.15 (95%iCI 1.11-1.20) בתקופה שבין 5 ל-10 שנים לאחר האשפוז, ו-1.05 (95%iCI 1.00-1.07) מעל 10 שנים לאחר האשפוז.

לגבי חלק מהמחלות, הסיכון היחסי לתסחיף ריאתי היה גבוה מ-10 - למשל Autoimmune hemolytic anemiam ,ITP ,polyarteritis nodosa ,rheumatic fever ,polymyositis ,dermatomyositis ,ulcerative colitis ועוד. לגבי 11 מחלות הסיכון נותר גבוה 5–10 שנים לאחר האשפוז הראשוני, ולגבי 3 מחלות גם מעל 10 שנים לאחר האשפוז הראשוני.

הסיכון המוגבר נמצא הן בקרב גברים והן בקרב נשים, ובכל קבוצות הגיל. כמו כן נמצא סיכון מוגבר ללא קשר למשך האשפוז הראשוני (מעל או מתחת ל-7 ימים). הסיכון היה מעט נמוך יותר בשנים 1989–2008 לעומת השנים 1964–1988, אולם בשנים 1989–2008 נראתה ירידה מעטה בלבד בסיכון.

החוקרים מסכמים כי מחלות אוטואימוניות צריכות להיחשב לא רק כמחלות דלקתיות אלא גם כמחלות הכרוכות בקרישיות יתר ( hypercoagulable disorders) ויש לבצע מחקרים נוספים שיבחנו את יעילותו של טיפול נוגד קרישה לחולים במחלות אלו.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Zoller et al.;Risk of pulmonary embolism in patients with autoimmune disorders: a nationwide follow-up study from Sweden, Lancet. 2011 Nov 25. [Epub ahead of print]

 

נושאים קשורים:  תסחיף ריאתי,  VTE,  מחלות אוטואימוניות,  מחקרים
תגובות