אוניברסיטת בן גוריון

עכשיו זה מדעי: הצבעה בבחירות גורמת ללחץ נפשי ופיזיולוגי

במחקר חדש משותף לחוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת חיפה, נמצא כי רמת הקורטיזול בגופם של אנשים רגע לפני הצבעה בבחירות הייתה גבוהה משמעותית מרמת הקורטיזול שלהם ביום מקביל

עכשיו זה מדעי: הצבעה בבחירות היא אירוע מלחיץ, שגורם לשינויים במדדים ההורמונליים שלנו. במחקר חדש משותף לחוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת חיפה, נמצא כי רמת הקורטיזול (הורמון שמופרש בעתות לחץ כדי לסייע לגוף להתמודד עם איומים) בגופם של אנשים רגע לפני שהצביעו בבחירות הייתה גבוהה באופן משמעותי בהשוואה לרמת הקורטיזול ביום מקביל. "אנחנו מבינים כי שינויים רגשיים קשורים ומשפיעים על תהליכים פיזיולוגיים שונים, אך די הופתענו שהצבעה בבחירות דמוקרטיות גורמת לתגובות רגשיות המלוות בלחץ גופני ונפשי שכזה" אומרת החוקרת, פרופ' חגית כהן מאוניברסיטת בן-גוריון.

הצבעה בקלפי

הצבעה בקלפי מקור: ויקיפדיה

ממחקרים קודמים ידוע כי כאשר אדם נמצא במצב של לחץ, איום או מצוקה רגשית, הגוף משחרר שורה של הורמונים המסייעים לו להתמודד עם האיום, כשהעיקרי שבהם הוא הקורטיזול, שאף מכונה "הורמון הלחץ". את המחקר הזה ערכו פרופ' חגית כהן, ראש היחידה לחרדה וטראומה נפשית בפקולטה למדעי הבריאות וד"ר גל איפרגן, סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים האוניברסיטאי סורוקה וחבר סגל בפקולטה למדעי הבריאות, שניהם מאוניברסיטת בן-גוריון, יחד עם ד"ר ישראל ויסמל-מנור מאוניברסיטת חיפה והוא עתיד להתפרסם בכתב העת European Neuropsychopharmacology. החוקרים ביקשו לבדוק לראשונה אם בחירות הן אירוע מלחיץ. "מצאנו בפעם הראשונה שהצבעה בבחירות היא בעצם אירוע מלחיץ" טוענים החוקרים.

במחקר, שהתקיים ביום הבחירות הכלליות בישראל בשנת 2009, השתתפו 113 תושבים שהיו בדרכם לקלפי והוא בוצע בעמדה שמוקמה כ-10 מטרים מהקלפי. הנחקרים התבקשו לתת דגימת רוק לבדיקת רמת הקורטיזול, ולמלא שאלון שבדק את העוררות הרגשית שלהם. קבוצת הביקורת כללה, בין היתר, אנשים מאותו אזור שהתבקשו לתת בדיקת רוק ביום שלאחר הבחירות ומצביעים שהשיבו על שאלון העוררות הרגשית באותו ערב. כמו כן, החוקרים חזרו אל קבוצת המחקר המקורית כעבור 21 חודשים כדי לבדוק את רמות הקורטיזול של אותם מצביעים, וכדי למנוע הטיות. הדגימה נלקחה אף היא ביום שבתון ובדיוק באותה שעה שבה נלקחה דגימת הרוק הראשונה.

מהממצאים עולה כי רמת הקורטיזול של האנשים רגע לפני ההצבעה הייתה גבוהה כמעט פי שלושה מרמת הקורטיזול של קבוצת הביקורת ביום שלאחר הבחירות, וגבוהה כמעט פי שניים משלהם עצמם 21 חודשים לאחר מכן. עוד התברר כי האנשים שהיו בדרכם ל הטלת הפתק לקלפי היו מעוררים יותר רגשית, הן במדדים של "רגש בעל השפעות חיוביות" כמו חדות והשראה, והן במדדים של "רגש בעל השפעות שליליות" כמו עצבנות או בושה. עוד התברר כי לבוחרים שאמרו כי יצביעו למפלגות 'קדימה' ו'העבודה', שעל פי הסקרים האחרונים שלפני הבחירות איבדו מכוחן וסיכוייהן להקים את הקואליציה היו קטנים יותר, היו רמות גבוהות יותר של קורטיזול בהשוואה לבוחרי ה'ליכוד' ו'ישראל ביתנו', שהסקרים האחרונים העידו על התחזקותן, וסיכוייהן היו גבוהים יותר להרכיב את הממשלה. "מאחר שאנו לא אוהבים להרגיש לחוצים", מוסיפה פרופ' כהן, "לא ברור לנו אם לחץ זה ביום הבחירות יכול להשפיע ולגרום לאנשים לא להצביע כלל". ההשפעה על אחוזי ההצבעה חשובה במיוחד לאור העובדה שרמת הלחץ עולה אם המפלגה המועדפת עלינו או המועמד שעבורו אנו רוצים להצביע אינו פופולרי בסקרים ובתחזיות – האם אז יותר "קל" לנו לא להצביע כלל?

החוקרים הדגישו כי הממצאים שלהם הם רק שלב ראשון בהבנה של הקשר בין לחץ ברמה הביולוגית להצבעה, וכי המחקר שלהם לא בדק, ולכן לא מצא, אם הרמה הגבוהה של קורטיזול השפיעה בסופו של דבר על הבחירה. עדויות באשר לתהליכי קבלת החלטות ותהליכים ביולוגיים בגוף צריכים לכוון את המחקר העתידי לכיוון זה. מחקרים שנעשו בקרב מקבלי החלטות כמו סוחרים בבורסה וגם בקרב הציבור הכללי מראים כי רמות גבוהות של קורטיזול משפיעות על תהליכי קבלת ההחלטות שלנו. כשהרמה של הורמון זה בגוף גבוהה, אנו נוטים לקחת יותר סיכונים תוך חיפוש אחר תגמולים עתידיים גבוהים יותר, אך מנגד חלה ירידה ביכולת שלנו לשלוף זיכרונות. הממצאים הללו, יחד עם ממצאי המחקר הנוכחי, מעלים תהיות באשר לאופן קבלת ההחלטות של מספר לא מבוטל של מצביעים, ובמיוחד ה'קולות הצפים', אלו שעדיין לא החליטו למי להצביע. יותר מזה, תוצאות אלו מעלות שאלות נוספות כמו: האם למועמד שעומד בכניסה לקלפי ולוחץ את ידיהם של הבוחרים "הלחוצים" יכולת להשפיע על הפתק שיכניסו לקלפי? האם ללחץ הפיזיולוגי הזה יש השפעה על הזירה האלקטורלית?

"לא מן הנמנע ששינויים ביולוגיים הורמונליים/מוחיים הקשורים לתגובה ללחץ מובילים מצביעים לשנות את החלטתם כאשר הם ניצבים מול הקלפי", הוסיף ד"ר איפרגן. "הבנת התהליכים הפיזיולוגיים המעורבים בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו ומשפיעים עליהן, צפויה לתרום למגוון רחב של הקשרים יישומיים כדוגמת התנהגויות כלכליות, שיווק, תפיסה וניהול של סיכונים, התנהגויות פרו-חברתיות ואנטי-חברתיות ואף לתרום להבנת שינויים אלקטוראליים שונים" סיכמה פרופסור כהן

נושאים קשורים:  אוניברסיטת בן גוריון,  קורטיזול,  אוניברסיטת חיפה,  הצבעה בבחירות,  לחץ נפשי,  פרופסור חגית כהן,  גל איפרגן,  מחקרים
תגובות