קשישים

גורמי סיכון לפגיעה בניידות של קשישים

במחקר פרוספקטיבי שניסה לאפיין את התפתחותה של פגיעה בניידות בקרב קשישים נמצאו 7 גורמי סיכון הקשורים לפגיעה ביכולת ללכת ו-8 גורמי סיכון הקשורים לפגיעה ביכולת לנהוג

28.01.2012, 20:26

קשישים שמאבדים את יכולתם לניידות עצמאית נוטים לשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים יותר ולנכות, וכן סובלים מאיכות חיים ירודה ומסבירות גבוהה יותר להתפתחות דיכאון ובידוד חברתי. נוסף לכך, פגיעה בניידות מובילה להוצאות גבוהות של מערכת הבריאות. שימור הניידות בקרב קשישים הוא מטרה חשובה של הרפואה כיום.

התפתחות של פגיעה לטווח ארוך בניידות (הנמשכת מעל 6 חודשים) היא שכיחה בקרב קשישים, והסיכוי לשוב לניידות עצמאית לאחר פגיעה כזו הוא נמוך. הניידות כוללת את היכולת ללכת, וכן יכולת לנהוג ברכב, שהוא אמצעי ניידות חשוב עבור קשישים רבים.

ניידות קשישים (אילוסטרציה)

ניידות קשישים (אילוסטרציה)

מחקר זה בוצע בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל בארה"ב, במטרה לאפיין גורמים הקשורים בפגיעה בניידות בקרב קשישים. 641 משתתפי המחקר היו בני 70 ומעלה, אשר היו ניידים באופן עצמאי בתחילת המחקר. המחקר כלל מעקב ארוך טווח – הערכות מקיפות בבית המשתתפים בוצעו אחת ל-18 חודשים וראיונות טלפוניים בוצעו אחת לחודש במשך כ-9 שנים.

בדיקת יכולת הניידות כללה מידע לגבי היכולת ללכת מרחק של כ-400 מטרים ושל היכולת לנהוג. נבדקו גם גורמים נוספים כגון מחלות רקע, פגיעה בראייה או בשמיעה, מצב קוגניטיבי, סימפטומים דכאוניים, תמיכה חברתית, פעילות גופנית, עישון, מחלות חריפות שהובילו לאשפוז או להגבלה בפעילות ועוד. כמו כן נבדקה היכולת הגופנית באמצעות מבחן SPPB – Short Physical Performance Battery – אשר כלל בדיקה של שיווי המשקל, קצב ההליכה, יכולת השימוש בידיים, כוח השרירים, קואורדינציה וכדומה.

18.1% מהמשתתפים בעלי יכולת ההליכה העצמאית ו-19.3% מהמשתתפים שיכלו לנהוג נפטרו, מבלי שפיתחו מגבלה בניידות (חלקם היו מוגבלים בחודשים האחרונים לחייהם בלבד).

56.0% מהמשתתפים שהיו מסוגלים ללכת באופן עצמאי מרחק של 400 מטרים פיתחו מגבלה לטווח ארוך בהליכה במשך המעקב (חציון משך המעקב – 44 חודשים). חציון משך תקופת המגבלה היה 10.5 חודשים, ו26.7% ממקרי המגבלה הסתיימו במוות. רק ב-3.1% מהמקרים חזרה יכולת התנועה למשך יותר מ-6 חודשים.

53.1% מהמשתתפים שהיו מסוגלים לנהוג פיתחו מגבלה לטווח ארוך בנהיגה (חציון משך המעקב – 53 חודשים). חציון משך המגבלה היה 26 חודשים. 42.8% ממקרי המגבלה הסתיימו במוות, ורק ב-2.2% חזרה יכולת הנהיגה למשך יותר מ-6 חודשים.

7 גורמי סיכון הקשורים להתפתחות מגבלה בהליכה אותרו – גיל מבוגר יותר, מין נקבה, קיומה של מחלה כרונית, מגבלה קוגניטיבית, מיעוט בפעילות גופנית, יעילות תפקודית נמוכה ודירוג בינוני או נמוך במבחן SPPB. 8 גורמי סיכון הקשורים להתפתחות מגבלה בנהיגה ברכב אותרו  – גיל מבוגר, מין נקבה, פגיעה בראייה, ירידה במשקל, פגיעה קוגניטיבית, מיעוט בפעילות גופנית, דירוג SPPB נמוך ויכולת מוטוריקה גסה נמוכה. הגורמים המשפיעים ביותר, הן לגבי הליכה והן לגבי נהיגה, היו הגיל והדירוג במבחן SPPB.

נמצא כי אשפוז או הגבלה בפעילות משפיעים באופן ניכר על התפתחות מגבלה בניידות, והסיכון למגבלה היה גבוה פי 6 לאחר אשפוז ופי 2.4 לאחר הגבלה בפעילות.

לטענת החוקרים, למחקר זה כמה ממצאים עיקריים. ראשית, במשך 12 שנים מעל למחצית מהמשתתפים, שלא היו מוגבלים בניידותם בתחילת המחקר, פיתחו מגבלה בניידות. שנית, גיל מבוגר יותר ודירוג נמוך יותר במבחן SPPB היו הגורמים בעלי הקשר החזק ביותר להתפתחות מגבלה בניידות, ונמצאו גם גורמי סיכון נוספים הקשורים להתפתחות מגבלה כזו. נמצא גם קשר מובהק בין אשפוזים או תקופות של הגבלת תנועה לבין התפתחות מגבלה לטווח ארוך. השפעתם של גורמי הסיכון ושל אירועי אשפוז או הגבלת תנועה הייתה דומה לגבי נהיגה ולגבי הליכה.

החוקרים מסכמים כי מכיוון ששיעור ההחלמה והחזרה לתפקוד לאחר התפתחות מגבלת ניידות לטווח ארוך (מעל 6 חודשים) הוא נמוך, יש לפתח אסטרטגיות למניעת התפתחותה של המגבלה ולשימור יכולת התנועה.

ערכה: דר' ורד פרכטר
מקור:

Gill et al.;Risk factors and precipitants of long-term disability in community mobility: a cohort study of older persons, Ann Intern Med. 2012 Jan 17;156(2):131-40.

נושאים קשורים:  קשישים,  ניידות,  מגבלה בניידות,  מחקרים
תגובות