E. coli

בקטרמיה בקרב תינוקות צעירים – שינויים אפידמיולוגיים

מחקר רטרוספקטיבי בחן את שיעור הבקטרמיה בקרב תינוקות צעירים. ייתכן כי יש מקום לשינוי הטיפול הנהוג

09.04.2012, 09:03

בקטרמיה בקרב תינוקות צעירים היא נדירה, אך מהווה אתגר טיפולי משמעותי בשל הסיכון לתוצאות קשות. במחקרים שונים (שהתמקדו בעיקר ביילודים שסבלו מעליית חום) נמצאו שיעורי בקטרמיה שנעו בין 1.1% ל-5.9%. מחקר זה כלל את כל המקרים שבהם בוצעו תרביות דם (גם ללא עליית חום ובמקרים של היפותרמיה) וניסה לאפיין את שכיחות המזהמים והמאפיינים הקליניים השונים.

בקטרמיה (אילוסטרציה)

בקטרמיה (אילוסטרציה)

המחקר כלל בחינה רטרוספקטיבית של כל תרביות הדם שבוצעו לתינוקות בני שבוע עד שלושה חודשים, שהיו בריאים ונולדו במועד (לאחר >37 שבועות היריון), אשר טופלו במסגרת ארגון רפואי גדול בארה"ב (Kaiser Permanente of Northern California) בשנים 2005–2009. נכללו תרביות דם שנלקחו במרפאות, בחדרי מיון וב-24 השעות הראשונות לאשפוז. לא נכללו תרביות חוזרות. המזהמים בתרבית סווגו בפתוגן או כזיהום חיצוני (למשל coagulase negative staphylococci, Micrococcus, diphteroids). נוסף לכך נבחנו עליית חום (חום של מעל 38 מעלות במדידה רקטלית, גם אם דווח על ידי ההורים לפני ההגעה לטיפול רפואי), מצב כללי ירוד ותוצאות בדיקות נוספות שבוצעו תוך יומיים מביצוע תרבית הדם (ספירת דם, בדיקת שתן, תרבית שתן, בדיקת CSF ותרבית CSF).

בתקופת המחקר נולדו 160,818 תינוקות לאחר היריון מלא. נותחו 4,255 תרביות, שנלקחו מ-4,122 תינוקות. 8% מהתרביות (340 תרביות) נמצאו חיוביות, אך ברובן (247) נמצא מזהם חיצוני. רק 93 תרביות היו חיוביות לנוכחות פתוגן. שיעורי הזיהום החיצוני היו גבוהים יותר בתרביות שבוצעו בחדרי מיון (P=0.002).

2.2% מהתרביות נמצאו חיוביות לנוכחות פתוגן, כך ששיעור הבקטרמיה היה 0.57 ל-1,000 תינוקות שנולדו במועד. מתוך 86 מקרים שבהם נמצא מידע לגבי עליית חום, ב-6 מקרים (7%) לא נמצאה עליית חום ובשניים מהם תוארה היפותרמיה. מתוך 84 מקרים שבהם נמצא תיעוד של מצבו הכללי של התינוק בעת קבלתו, 18.6% תוארו כנמצאים במצב כללי ירוד (ill appearing).

עשרה תינוקות אובחנו כסובלים מדלקת קרום המוח, אצל אחד מהם לא תועדה עליית חום, ושבעה תוארו כנמצאים במצב כללי ירוד בעת קבלתם.

חיידקים גרם שליליים זוהו ב-63% מהתרביות החיוביות. הפתוגן השכיח ביותר היה E. Coli – זוהה ב-56% מהתרביות החיוביות. בקרב חיידקי ה-E.coli נמצא שיעור גבוה של עמידות לאמפיצילין (44%), וכן נמצאה עמידות לגנטמיצין (5.8%, כל החיידקים העמידים לגנטמיצין היו עמידים גם לאמפיצילין) ולצפזולין (2%). לא נמצאה עמידות לצפטריאקסון. רובם המוחלט של התינוקות שנמצאה אצלם בקטרמיה עקב E.coliי(98% מהמקרים שבהם בוצעה תרבית שתן) סבלו מזיהום בדרכי השתן, ונוכחות leukocyte esterase בבדיקת שתן נמצאה ב-89% מאותם מקרים. אצל ארבעה תינוקות אובחנה דלקת קרום המוח עקב E. coli, כולם טופלו באנטיביוטיקה והחלימו.

הגורם השני בשכיחותו היה GBS, שזוהה ב-21% מהתרביות (17 יילודים). רק במקרה אחד זוהה GBS בתינוק בן 2–3 חודשים. 61% מהאמהות לתינוקות שסבלו מבקטרמיה עקב GBS אובחנו כבעלות סטטוס GBS חיובי בבדיקות סקר בלידה. 5 תינוקות סבלו מדלקת קרום המוח עקב GBS, ושניים מהם נפטרו.

המזהם השלישי בשכיחותו היה staph. aureus, שזוהה ב-8% מהמקרים (7 תינוקות). באף אחד מהמקרים לא זוהה חיידק MRSA. באחד המקרים אובחן התינוק כסובל מאוסטאומייליטיס, ואחד התינוקות נפטר עקב overwhelming sepsis. בחמישה מקרים לא זוהה מקור לזיהום, ובכולם התינוקות טופלו באנטיביוטיקה במשך שבועיים והחלימו ללא סיבוכים.

נמצאו 3 מקרים של בקטרמיה עקב strep. Pneumoniae. באחד מהם (מתוך שניים שבהם נבדק CSF) אובחנה דלקת קרום המוח. בכולם החיידקים היו רגישים לפניצילין, אמפיצילין וצפטריאקסון. זוהה מקרה אחד של enterococcal bacteremia, ולא זוהו מקרי בקטרמיה עקב Listeria monocytogenes.

השוואה של התינוקות שהתרבית שלהם הייתה חיובית לקבוצת ביקורת מותאמת (מבחינת גיל ומועד ביצוע התרבית) של יילודים שהתרבית שלהם הייתה שלילית, שימשה לזיהוי גורמים הקשורים בסיכון מוגבר לבקטרמיה. אצל תינוקות שסבלו מבקטרמיה נמצאה ספירה גבוהה יותר של תאי דם לבנים, אולם ההבדל היה מובהק רק לגבי תינוקות שסבלו מבקטרמיה עקב E. coli.

החוקרים מסכמים כי התוצאות מעידות על שינוי באפידמיולוגיה של בקטרמיה בקרב תינוקות צעירים שנולדו במועד. הגורם השכיח ביותר הוא E. coli ולא GBS, אך GBS הוא עדיין הגורם השכיח ביותר בחודש הראשון לחיים. לא זוהו מקרים של בקטרמיה עקב enterococci או Listeria monocytogenes.י36% מהחיידקים שזוהו היו עמידים לאמפיצילין, ולכן ייתכן כי אין מקום להמשיך ולכלול אמפיצילין בכל טיפול אנטיביוטי אמפירי בתינוקות קטנים.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Greenhow et al.; Changing Epidemiology of Bacteremia in Infants Aged 1Week to 3 Months, Pediatrics. 2012 Mar;129(3):e590-6

נושאים קשורים:  E. coli,  בקטרמיה,  חיידק אי קולי,  GBS,  מחקרים
תגובות