כמה גורמי סיכון זוהו כקשורים בסיכון מוגבר לתמותה לאחר שבץ מוחי (גיל מבוגר, אי-ספיקת לב, דמנציה ועוד). במחקר זה נבחן הקשר בין התפקוד הביצועי/ניהולי (executive function) לבין הסיכון לתמותה לאחר שבץ מוחי.
עוד בעניין דומה
במחקר זה נעשה שימוש בנתוני ה-ULSAM cohortי(Uppsala Longitudinal Study of Adult Men) השבדי. מתוך משתתפי הקוהורט, נכללו במחקר זה 919 משתתפים שלא סבלו משבץ או מ-TIA לפני תקופת המחקר. המשתתפים עברו בדיקה מקיפה בגיל 69–75, בשנים 1993–1996. המעקב נמשך עד תום שנת 2006. כחלק מהבדיקה בוצעו שלושה מבחני תפקוד קוגניטיבי. מבחן TMT-A, שבו נדרש הנבחן לחבר באמצעות קווי עיפרון בין מספרים בסדר עולה מהר ככל יכולתו (המספרים נעים בין 1 ל-25), ומבחן TMT-B, שבו נכללות גם אותיות (כך שהנבחן נדרש לחבר בסדר הבא: 1, A,י2,יB...י12,יL ). הציון הוא משך הזמן שנדרש להשלמת המשימה (בשניות). הזמן המקסימלי הוא 240 שניות, וציון גבוה יותר משקף פגיעה במהירות הפסיכומוטורית. נוסף לכך בוצע מבחן MMSEי(Mini Mental State Examination), מבחן הנמצא בשימוש קליני שכיח.
155 מהמשתתפים עברו אירוע שבץ/TIA ראשון במהלך המעקב (חציון משך המעקב עד לאירוע היה 11.2 שנים). 84 מהמשתתפים שעברו אירוע שבץ/TIA נפטרו במהלך המשך המעקב (חציון משך המעקב לאחר האירוע היה 2.5 שנים, סה"כ 566 שנות אדם).
במודל רב משתנים נמצא כי עלייה בציון במבחני TMT-A ו-TMT-B קשורה בסיכון מוגבר לתמותה לאחר שבץ מוחי או TIA. הסיכון היחסי לתמותה לאחר אירוע שבץ/TIA ראשון בקרב משתתפים בשליש התחתון לעומת השליש העליון של הציון במבחן TMT-A היה 2.90 (95%CI 1.24-6.77, p=0.014). הסיכון המקביל לגבי מבחן TMT-B היה 3.53 (95%CI 1.21-10.34, p-0.021).
לא נמצא קשר בין הציון במבחן MMSE לבין הסיכון לתמותה לאחר שבץ, אולם יש לציין כי הציונים במבחן זה היו גבוהים במידה יחסית בקרב כלל המשתתפים - כל הציונים היו מעל 21 נקודות, וחציון הציון היה 29 נקודות (מתוך 30).
החוקרים מסכמים כי על פי התוצאות, היכולת הקוגניטיבית לפני אירוע שבץ מוחי/TIA קשורה בסיכון לתמותה לאחר האירוע, גם לאחר הבאתם בחשבון של משתנים נוספים כגון רמת השכלה, גיל, לחץ דם, תחלואה ועוד.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: