הסיכון האבסולוטי לאירוע וסקולארי בקרב מטופלים ללא היסטוריה של מחלה טרשתית הוא נמוך, אולם מחצית האירועים הווסקולאריים מתרחשים בקרב מטופלים אלו. לכן חשוב מאוד לברר את השפעת הטיפול בסטטינים על היארעותם של אירועים קרדיווסקולאריים בקרב מטופלים שהסיכון ההתחלתי שלהם נמוך.
עוד בעניין דומה
ה-Cholesterol Treatment Trialist Collaboration ערך מטה-אנליזה שכללה מחקרים מבוקרים שפורסמו עד שנת 2009, בחנו לפחות התערבות אחת שמטרתה הורדת רמת כולסטרול LDL, היו ללא מיסוך (כלומר ללא הבדלים אחרים בגורמי הסיכון בין הקבוצות), וכללו לפחות 1,000 משתתפים ומעקב במשך שנתיים לפחות. נכללו 27 מחקרים – 22 השוו בין טיפול בסטטינים לבין קבוצת ביקורת (סה"כ 134,537 משתתפים), וחמישה נוספים השוו בין שני טיפולים בסטטינים (ברמת אינטנסיביות שונה).
הטיפול בסטטינים הוריד את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים ב-21% עבור כל ירידה של 1.0mmol/l ברמת כולסטרול LDL (כלומר RR=0.79, 95%CI 0.77-0.81, p<0.0001). בשתי קטגוריות הסיכון ההתחלתי הנמוך ביותר (כלומר סיכון צפוי של פחות מ-5% או של 5%–10% לאירוע קרדיווסקולארי במהלך 5 השנים הבאות), הירידה בסיכון הייתה דומה לזו שבקטגוריות הסיכון ההתחלתי הגבוה יותר, או אף גבוהה יותר. תוצאה זו נותרה גם לאחר השמטת משתתפים הסובלים מסוכרת או ממחלת כליה כרונית.
אצל כל המשתתפים נראתה ירידה של 12% בסיכון לתמותה עקב גורם וסקולארי עבור כל ירידה של 1.0mmol/l ברמת כולסטרול LDL. התמותה בקרב המשתתפים בקטגוריות הסיכון הנמוכות ביותר הייתה נמוכה מכדי לאפשר הערכה של השפעת הטיפול בסטטינים. בקרב משתתפים ללא מחלה טרשתית בעבר, הורדה של רמת LDL באמצעות טיפול בסטטינים הובילה לירידה של 15% בסיכון לתמותה מגורם קרדיווסקולארי. לא נראתה עלייה בתמותה עקב גורמים שאינם קרדיווסקולאריים בקרב המטופלים בסטטינים.
החוקרים מסכמים כי על פי התוצאות, הטיפול בסטטינים הוא יעיל ובטוח, גם כאשר הסיכון ההתחלתי לתחלואה וסקולארית נמוך (<10%), וייתכן כי יש מקום לשנות את ההנחיות לגבי טיפול זה בהתאם.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
