דעות

זקנה לא מתוקה

הפלח הגדול ביותר באוכלוסיית הסוכרתיים, הקשישים, אינו נהנה באופן ישיר מהמחקרים הקליניים בתחום, כיוון שבמרביתם מגבילים את גיל המשתתפים ל-30 עד 65 שנה

העובדה שמחלת הסוכרת הפכה למגיפה עולמית ולאומית, הפוגעת היום בכ-400 מיליון איש בעולם ובכ-600 אלף ישראלים, ידועה ומוכרת. פחות מוכרת לציבור פגיעת המחלה בקשישים.

עיבוד נתוני הסוכרת ממשרד הבריאות משנת 2007, מותאמים להיום, מגלה כי המגיפה האמיתית מתרחשת בגיל זקנה. מתוך אוכלוסיית בני ה-65–84 שנה, כ-25% לוקים בסוכרת. אחד מתוך 4 קשישים הוא סוכרתי. בגיל 45–54 כ-7%–8% מבני האדם סובלים מסוכרת, ובגיל 55–64, כ-14%.

תוחלת החיים בישראל ממשיכה להתארך. בני ה-70 שנחשבו לקשישים ולקרובים כבר לסוף החיים רק לפני כ-30 שנה, הפכו ל"צעירים" בהשוואה לבני ה-80, ה-90 וגם ה-100, המטופלים היום בכל מרפאה בארץ. אם ניקח בחשבון את העובדה שסוכרת היא מחלה תלויית גיל, אזי נוכל בנקל להסביר מדוע מגיפת הסוכרת מתרחבת, וגם מדוע קשישים הם הנפגעים העיקריים ממנה.

עיבוד נתוני הסוכרת ממשרד הבריאות משנת 2007 מעלה כי 25% מבני ה-65–84 שנה לוקים בסוכרת

אם אלו פני הדברים, נשאלת השאלה אם גם המשאבים השונים והרבים המושקעים בסוכרת, מתחלקים בהתאם. מיליארדי דולרים מושקעים במחקר בסוכרת על גווניה השונים, בכל רחבי העולם. במחקר הרפואי הקליני, שמטרתו להגיע אל הטיפול הטוב ביותר, מושקעת השקעה עצומה בקידום הטיפול בסוכרת. עיקר ההשקעה ממומנת על ידי חברות התרופות הגדולות בעולם, שלהן עניין כלכלי ברור.

לצערנו, הקשישים, הפלח הגדול ביותר באוכלוסיית הסוכרתיים, אינו נהנה באופן ישיר ממרבית המחקרים האלו. במרבית המחקרים הקליניים מגבילים את גיל המשתתפים ל-30 עד 65 שנה, ועל כן יש קושי מסוים לייחס את המסקנות האופרטיביות המתקבלות ממחקרים אלו לאוכלוסייה אחרת, מבוגרת יותר בכ-20 עד 40 שנה ויותר. מסקנות אופרטיביות שנתקבלו במחקרים שהשתתפו בהם אנשים בני 30–65, אינן מתאימות בהכרח לבני 85.

בהיעדר נתונים מבוססי ראייה בקרב קשישים, הטיפול בהם מתבסס על ההנחה שמה שטוב לבני 30–65 טוב גם לבני 70, 80, 90 ויותר. הנחה זו עלולה להוביל לשגיאה. תרופות שנמצאו יעילות ובטוחות בגיל צעיר עלולות להזיק לקשישים. לגיל הקשיש עשויים להיות מאפיינים שונים מאלו של צעירים, כגון ירידה בתפקוד הלב והפרעה בתפקוד הכליות, הגבלה בתנועה, הרגלי אכילה שונים, מחלות נלוות ברקע, נטילת תרופות רבות נוספות, נטייה לנפילות, עצירות, הפרעות במתן השתן, שכחה ועוד. כל אלו עשויים להשפיע באופנים שונים על יעילות התרופות לטיפול בסוכרת. לדוגמה, התרופה השכחיחה ביותר לטיפול בסוכרת, מטפורמין, עלולה לגרום לתופעות לואי פטליות בקרב קשישים, במיוחד בקרב אלו שכבר סובלים מפגיעה בכליות. תרופות שכיחות אחרות עלולות לגרום לנפילת סוכר, היפוגליקמיה, העלולה להיות קטלנית עבור קשישים.

המועצה הלאומית לסוכרת והמועצה הלאומית לגריאטריה החליטו לכתוב קווים מנחים לטיפול בקשיש הסוכרתי, לאור המחסור בפרוטוקול טיפול ברור

בשנים האחרונות פותחו תרופות חדישות לטיפול בסוכרת, ממשפחת האיקרטיים, המתאפיינות במיעוט תופעות לוואי. הן אינן גורמות להיפוגליקמיה, ובמינון ההולם אינן מושפעות מתפקוד לקוי של הכליות. על כן, ניתן להניח שקשישים סוכרתיים ייהנו במיוחד מנטילתן. אולם, נתוני המחקר הקליני בארץ ובעולם מסתכמים במספר זעום של חולים קשישים שהתנסו בהצלחה בטיפולים אלו, וקשה להסיק מסקנות מנתונים דלים כל כך.

לסיכום, לכל רופא המטפל בחולים בארץ ובעולם, יש כמות משמעותית של חולי סוכרת קשישים, ללא פרוטוקול טיפולי, וללא קווי הנחיה ברורים כיצד לטפל בסוכרת שלהם מהפן התרופתי. המועצה הלאומית לסוכרת, יחד עם המועצה הלאומית לגריאטריה, איתרו את הבעייה ונטלו על עצמן לכתוב קווים מנחים לטיפול בקשיש הסוכרתי. שתי המועצות חברו לצורך מתן פתרון לרופאי ישראל. בהיעדר נתונים מבוססי ראייה, מציגים המחברים, מומחים ידועי שם בתחום, את ה"אני מאמין" שלהם, יחד עם ניסיונם האישי, על מנת לייעץ לרופאי ישראל ולנסות לקדם את הטיפול בקשישים הסוכרתיים.

אנו מקווים שבעתיד הקרוב חברות התרופות הגדולות בעולם ישכילו להבין כי גם פלח זה של האוכלוסייה זקוק לטיפול הולם, מבוסס ראיות, וגיל המשתתפים במחקר הקליני ישונה בהתאם. רק כך נוכל ללמוד ולהמליץ המלצות בטוחות וטובות יותר עבור אוכלוסייה מיוחדת זו, במטרה להמתיק את זקנתם.

* פורסם לראשונה ב"הארץ"
.

נושאים קשורים:  דעות,  סוכרת,  קשישים,  מחקרים
תגובות
ד"ר ניר צבר
25.10.2012, 16:16

חסרים:
1. קישור למסמך ?
2. דיווח על קשרים / העדר-קשר של כותבי המסמך לחברות-מסחריות ?
בכבוד רב על היוזמה.

ד"ר אריה אשתר
22.11.2012, 23:39

א. אכן , קישור למסמך זה.
ב. לאחרונה ניהלתי ויכוח עם דיאבטולוג לגבי מטופל בן 82,סוכרתי מעל 10 שנים, עם הפרעה כלייתית , חולה במחלת לב איסכמית המטופל בתרופות שונות , כולל גלוקופאג' . הדיאבטולוג ביקש להעלות המינון מכדור בודד ל 2 גלוקופאג' , עקב ערך A1C של 7.4% .
הדיאבטולוג טען שהוא לא מסכים עם המחקרים המזהירים מאיזון-יתר של ערכי הסוכר אצל המטופל הספציפי הזה , וגם הקריאטנין לא מטריד אותו ... נראה לי שבמקרה זה הנחיות מוסכמות עשויות לעזור מאוד ,כדי שרופא לא ינהג כפי "שבא לו"
בברכה
ד"ר אריה אשתר