חדשות

משרד הבריאות: מספר הרופאים בישראל צפוי לצנוח מתחת ל-OECD

ה-OECD פירסם השוואה בינ"ל של מערכות הבריאות של חברות הארגון; ההסתדרות הרפואית: נתוני מספר הרופאים בדו"ח שגויים

שיעור הרופאים לאלף בני אדם בישראל גבוה ביחס לממוצע בקרב מדינות ארגון ה-OECD (י3.3 לעומת 3.2); כך עולה מדו"ח שנתי חדש שפירסם הארגון היום, המכיל נתונים השוואתיים של מערכות הבריאות במדינות החברות בו. משרד הבריאות, שקיבל את הדו"ח, ציין כי לפי תחזיותיו שיעור הרופאים בישראל צפוי לצנוח בשנים הבאות אל מתחת לממוצע ה-OECD – בניגוד למגמת העלייה בשיעורם הקיימת במדינות הארגון. ההסתדרות הרפואית טענה כי הנתונים עצמם שגויים.

שיעור תמותת הנשים בישראל מסרטן שד גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD ועומד על 31.2 נשים לכל 100,000, לעומת 25.8

מהדו"ח עולה כי שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית למדינות הארגון (רק שתי מדינות ניצבות מתחת לישראל בדירוג זה); בישראל הוא עומד על כ-1.9 מיטות לאלף בני אדם, לעומת ממוצע של 3.4 במדינות ה-OECD. כתוצאה, מכך ניצולת המיטות בישראל גבוהה ביותר, דבר המשתקף מנתונים כמו שהייה ממוצעת נמוכה יחסית (ישראל 4.3 ימים, לעומת הממוצע בארגון 6.5 ימים) ושיעורי תפוסה גבוהים יחסית (ישראל 98%, הגבוה ביותר בארגון, לעומת 77% בממוצע בקרב מדינות הארגון).

שיעור האחיות לאלף בני אדם בישראל נמוך מאוד בהשוואה למדינות ה-OECD: ב-20110 עמד מספרן על 4.8 בהשוואה לממוצע של 8.8 בקרב חברות הארגון.

ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) גם היא נמוכה ביחס למדינות ה-OECD ועומדת על 7.7%, לעומת ממוצע של 9.3% במדינות הארגון. אחוז ההוצאה הציבורית (במימון ציבורי) מתוך כלל ההוצאה על בריאות הוא מהנמוכים בהשוואה למדינות החברות בארגון. בשנת 2011 עמדה ההוצאה הציבורית בישראל מתוך כלל ההוצאה על בריאות על 60.8% בלבד, לעומת 72.7% במדינות ה-OECD.

בשיעור האזרחים המבוטחים בביטוחי הבריאות הפרטיים (שב"ן בקופות החולים וביטוחים מסחריים) נמצאת ישראל במקום השלישי בין חברות הארגון, עם כ-80% מהציבור.

ישראל הצטרפה לארגון מדינות ה-OECD בספטמבר 2010. קובץ הנתונים השנתי העדכני של הארגון גם מצביע על כך שאוכלוסיית ישראל צעירה יחסית, בהשוואה למדינות האחרות בארגון. שיעור בני 65 ומעלה באוכלוסייה עומד בישראל על 10% לעומת 15.4% - הממוצע ב-OECD. שיעור הילדים מתחת לגיל 14 בישראל ניצב על כ-28%, שני בדירוג המדינות החברות.

שיעורי התפוסה בישראל ניצבים על 98%, הגבוהים ביותר בארגון, בהשוואה לממוצע של 77% בלבד

היחס בין שתי קבוצות הגיל הנ"ל (עד 14 ומ-65 ומעלה) לבין שאר תושבי ישראל, מבטא את "יחס התלות" – היחס בין האוכלוסייה בגיל העבודה לבין האוכלוסייה שבאופן כללי זקוקה יותר לרשת ביטחון חברתית. מדד זה מבטא את הנטל הקיים על האוכלוסייה בגיל העבודה. יחס התלות בישראל הוא -61.8% - הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון.

תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי גבוהה בשנתיים וחצי בהשוואה לממוצע בקרב גברים במדינות ה-OECD (79.9 בישראל לעומת ממוצע של 77.3) והיא הרביעית בגובהה בכל מדינות הארגון. בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על כחצי שנה (83.6 לעומת 83.1). תוחלת החיים של הנשים בישראל במקום ה-13 בקרב מדינות הארגון.

עם זאת, שיעור תמותת הנשים בישראל מסרטן שד גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD ועומד על 31.2 נשים לכל 100,000, לעומת 25.8. עוד עולה, כי מספר מקרי המוות של גברים מסרטן הערמונית נמוך מאוד בהשוואה לממוצע ב-OECD, ועומד על 17.2 לעומת 33.4.

שיעור תמותת התינוקות בישראל נמוך מהממוצע במדינות הארגון. שיעור זה עמד בישראל בשנת 2011 על 3.5 פטירות ל-1,000 לידות חי לעומת 4.0 בממוצע בקרב מדינות ה-OECD. שיעור התמותה בישראל נמוך יותר מאשר בארה"ב ובבריטניה, אך גבוה בהשוואה לספרד, ליוון ולמדינות סקנדינביה. בנושא זה קיימים הבדלים בין קבוצות האוכלוסייה השונות בארץ.

שרת הבריאות, יעל גרמן, אמרה בתגובה לדו"ח השנתי: "מערכת הבריאות בישראל טובה ורמת הרפואה בארץ גבוהה. בפרמטרים שונים בדו"ח אנחנו בולטים לטובה, כך בתחום תוחלת החיים, בעיקר של גברים, ובשיעור נמוך של תמותת תינוקות. עם זאת, לא ניתן לראות בדו"ח את הפערים הקיימים בין מרכז לפריפריה בישראל ואת הפערים בין מגזרי האוכלוסייה השונים. כמו כן, בתחום תשתיות מערכת הבריאות - המגמות העולות בדו"ח מדאיגות ואינן טובות. אין ספק כי עלינו לתת את הדעת לנושא זה ולשפר".

ההסתדרות הרפואית אמרה בתגובה לממצאי הדו"ח כי "הדו"ח חושף לצערנו, שנה אחר שנה, תמונה עגומה וקשה של המערכת האשפוזית בישראל.הוא שב ומדגיש את כישלון מערכת הבריאות בישראל באספקת התשתית הראויה לרפואה המודרנית וממחיש את התנאים הקשים שבהם עובדים הרופאים.
"מספר מיטות אשפוז נמוך כל כך יוצר זמן אשפוז המתקצר עד כדי 3 ימים - ומהווה נטל בלתי רגיל על הרופאים. הם מתבקשים לתת רפואה מיטבית בתנאי לחץ שכאלה. כמו כן, יש להדגיש כי המחסור בא לידי ביטוי, בין היתר, גם במספר נמוך של מכשירי MRI באופן בלתי נסבל בהשוואה למדינות המפותחות.

"לגבי הנתון המתייחס למספר הרופאים, יש לציין כי הנתון שמציג הארגון שגוי, היות שהוא מבוסס על מספר רישיונות ולא על מספר הרופאים העוסקים בפועל ברפואה בישראל - ובמיוחד ברפואה הציבורית.
חלק לא קטן מבעלי הרישיון לעסוק ברפואה עוסקים במחקר. חלקם עובדים בכלל בתעשיית התרופות, חלקם עזבו את הארץ וחלקם מועסקים במשרה חלקית.

"ההסתדרות הרפואית שבה וקוראת לממשלת ישראל להגדיל את ההשקעה בבריאות כדי שניתן יהיה לספק לתושבי המדינה את הבריאות לה הם ראויים".

 

נושאים קשורים:  חדשות,  משרד הבריאות,  שיעורי תמותה,  תוחלת חיים,  ההסתדרות הרפואית בישראל,  OECD,  צפיפות בבתי חולים
תגובות
 
עופר חן
28.06.2013, 10:25

תגובת ההסתדרות הרפואית אכן מצביעה על הבעיה, כמו גם על הטעות בפתרון המוצע כיום: לא ניתן להעריך את ״שעות הרופא״, קרי את זמינות ונגישות הרופאים עבור האוכלוסיה, עפ״י מספר מסיימי לימודי רפואה או בעלי רשיונות רופא הנמצאים בארץ. כמו בקרב בוגרי הפקולטה למשפטים, חלק משמעותי מהבוגרים אינו עוסק ישירות ברפואה קלינית (או בעריכת דין) אלא משלבים את עבודתם הקלינית, או מחליפים אותה, במחקר, עבודה בתעשיית התרופות, ניהול, שירותי ייעוץ, או עבודה בחו״ל.
הפתרון אותו מציג בגאווה משרד הבריאות - הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה והוספת פקולטה חמישית - אינו מבטיח כלל שאותם בוגרים יבחרו לעסוק למשך כל שנות עבודתם, ובהיקף מלא, בעבודה קלינית במרפאה או בביה״ח. כמו בכל תחום אחר בכלכלה, הפתרון צריך להיות העלאת האטרקטיביות של העיסוק ברפואה קלינית אל מול אפשרויות התעסוקה האחרות העומדות בפני בעל רשיון רפואה. כך, ורק כך, יעלה הביקוש ויעלה מספר הרופאים שאכן מטפלים באוכלוסיה.