נציגות של איגוד הכירורגים, בראש היו"ר החדש של האיגוד, פרופסור מוטי גוטמן מהמרכז הרפואי "שיבא", תיפגש בתחילת השבוע הבא עם צוות בכיר ממשרד הבריאות והמנכ"ל פרופסור רוני גמזו כדי להגיע להבנות במחלוקת הנוגעת ליצירת מסד נתונים בנושא הניתוחים הבריאטריים ("קיצור קיבה") ורישום של כל הליך שכזה המבוצע בישראל. משרד הבריאות דורש מהרופאים לקיים רישום מהסוג הזה.
עוד בעניין דומה
"אין לנו מחלוקת על העיקרון אלא רק על הביצוע" אמר אתמול (יום ב') פרופסור גוטמן בשיחה עם "דוקטורס אונלי". פרופסור גוטמן ציין, כי אין ספק שיש צורך במאגר מידע ממוחשב. כמו כן הדגיש שאת רישום מסד הנתונים יהיה חייב לבצע רשם, "מי שזה תפקידו והוכשר לכך - ולאו דווקא רופא".
מה-1 ביוני, כך הודיע משרד הבריאות בחוזר מנכ"ל למנהלי בתי החולים ולראשי המחלקות הכירורגיות, עליהם להתחיל לבצע רישום מפרט ולהזין בו מסד נתונים ארצי, לגבי הפרטים של כל ניתוח בריאטרי המבוצע בכל מחלקה. הנימוק מאחורי הצעד הוא הצורך לבצע מעקב אחרי הניתוחים ולהשתמש בנתונים לצורכי מחקר.
איגוד הכירורגים טען שהדרישה הזאת מחייבת שיפור, ויש צורך לשם כך בתוכנת מחשב ייעודית לפרויקט רישום מסוג זה, שכרגע איננה בנמצא. פרופסור גמזו הפעיל לחץ והודיע שאם הדרישה לא תבוצע, משרדו ימנע ממחלקה "סרבנית" להמשיך בקיום פרוצדורה ניתוחית זו.
בשנים האחרונות מסתמנת בישראל עלייה דרמטית במספר הניתוחים הבריאטריים : בתוך שש שנים שיעורם זינק ב-400% . רק אשתקד בוצעו בישראל מעל 9,000 ניתוחים כאלו. הדרישה של משרד הבריאות וצורת הדרישה שהוצגה למנתחים, נתפסה בידי הכירורגים כפיקוח על עבודתם.
פרופסור גמזו הפעיל לחץ והודיע שאם הדרישה לא תבוצע, משרדו ימנע ממחלקה "סרבנית" להמשיך בקיום פרוצדורה ניתוחית זו
משרד הבריאות הודיע כי ברצונו להקים מרשם ארצי לנושא זה. הרישומים – לאחר כל הליך אשפוז בתום ניתוח - יועברו גם לידי המרכז הבקרה הלאומי על מחלות ומניעתן לצורך מעקב.
פרופסור גוטמן אמר כי איגוד הכירורגים מברך על היוזמה וציין שבשיחות שקיים בהקשר לכך עם פרופסור גמזו לא נפתרו עדיין שתי סוגיות: מי יבצע את הרישום ואת הזנת הנתונים למסד המתוכנן וכיצד יבוצע – באורח ידני או ממוחשב. הנטייה הברורה היא כמובן לרישום ממוחשב אלא ששיטה זאת מחייבת ללא ספק תוכנה ייעודית שתקל על הביצוע .