דעות

הסתרת מידע ממטופלים קשישים אינה חוקית

צוות רפואי ש"משתף פעולה" עם המשפחה ולא מוסר מידע רפואי למטופל הבגיר והכשיר מבצע עבירה על החוק, יהיה גילו של המטופל אשר יהיה

לאחר שלושה ימי אשפוז במחלקה פנימית וסדרה ארוכה של בדיקות, אובחן אצל פ' בן ה-73 גידול אגרסיבי במעי הגס. גידול חודר ומפושט אשר שלח גרורות רבות למספר איברים בחלל הבטן. לאחר דיון בעניינו של פ' הוחלט שבמקרה הספציפי, הנזק והסיכונים שטמונים בהתערבות כירורגית עולים על התועלת הצפויה – ולפיכך הוחלט על טיפול פליאטיבי.

לאור הממצא, ובשל החשש שהבשורה המרה על הגידול הסרטני שאובחן תשפיע לרעה על מצבו של פ', בני המשפחה דורשים מד"ר מ', כמו גם מכל יתר צוות המחלקה להימנע ממסירת האבחנה לחולה. לדעתם, פ' סבל מספיק בחייו ועצם הידיעה על הממצא וכן היותו בשלב הסופי לא תתרום לו. יתר על כן, לדעת ילדיו המידע אף עלול להכניס אותו לחרדות מיותרות ולדיכאון. ד"ר מ' אשר נעתר לבקשת בני המשפחה, ולמעשה מאותו הרגע כל ההתנהלות בנוגע לטיפול בגידול מתבצעת בין ד"ר מ' וצוות המחלקה, ובין בני המשפחה – וזאת מבלי שהמטופל מודע לסיבה האמיתית שבשלה הוא מאושפז. לציין, למעט בעיות גופניות ומחלות כרוניות, מבחינה קוגניטיבית פ' תקין לחלוטין.

"צוות רפואי ש'משתף פעולה' עם המשפחה ולא מוסר מידע רפואי למטופל הבגיר והכשיר מבצע עבירה על החוק, יהיה גילו של המטופל אשר יהיה"

המקרה המוצג לעיל, המבוסס על סיפור אמיתי, מציף דיון במגוון רחב של שאלות רפואיות, משפטיות ואתיות, עם זאת נוכח רוחב היריעה אבקש להתמקד בסוגיית הסתרת המידע ממטופל כשיר בגיל השלישי.

בדומה למקרה הנ"ל, בלא מעט מקרים ניתן לראות צוות רפואי אשר נענה לבקשת המשפחה ו"משתף פעולה" באופן שבו מידע רפואי לא נמסר למטופל הבגיר והכשיר עצמו, אלא לבני המשפחה. צוות רפואי זה משוחח ומתייעץ עם בני המשפחה "מעל" ראשו של המטופל, ובאופן זה מעניק טיפול מבלי שהתקבלה הסכמתו המודעת של המטופל עצמו. סיטואציה זו היא עברה על החוק כשמדובר במטופל בגיר וכשיר, יהיה גילו אשר יהיה. מצבים אלו נפוצים בעיקר, אך לא רק, כשמדובר במטופלים בגיל השלישי במסגרת מחלקה פנימית, גריאטריה או אונקולוגיה וכדומה.

למותר לציין, זכותו של מטופל בגיר וכשיר לקבל את המידע הרפואי הנוגע לו, בין היתר על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו, או במקרים אחרים לסגור את מעגל החיים, להיפרד מקרוביו או פשוט לסיים את חייו בביתו ולא בבית החולים מחובר למכשירים. בנוסף, מעניין לראות כי בנקודה מסוימת בחיים, בן משפחה פלוני נוהג בכל הנוגע לטיפול רפואי בהוריו הקשישים, בדיוק באותו האופן שבו הוא נוהג כלפי ילדיו או הטיפול בהם. ההבדל החוקי והמשמעותי הוא, שבעוד שהורים הם אפוטרופוסים טבעיים לילדיהם עד גיל 18, כשהילדים מתבגרים הם אינם הופכים באופן אוטומטי לאפוטרופוסים של הוריהם המבוגרים והכשירים.

"המחוקק הכיר בסיטואציה שמסירת מידע רפואי עשויה לגרום לנזק גופני או נפשי, ובשל כך הוא יצר כלי חוקי המאפשר לרופא להימנע ממסירת מידע, ואף להסתירו: ועדת אתיקה"

כידוע, ככל שמדובר במטופל בגיר (מעל 18 שנה) וכשיר, לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע. עם זאת, המחוקק הכיר בסיטואציה שמסירת מידע רפואי עשויה לגרום לנזק גופני או נפשי, ובשל כך הוא יצר כלי חוקי המאפשר לרופא להימנע ממסירת מידע, ואף להסתירו. בחוק זכויות החולה נקבע כי רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסוים למטופל, הנוגע למצבו הרפואי, ובלבד שוועדת האתיקה אישרה זאת. לציין, במצבים מסוימים סמכותה של ועדת האתיקה אינה מוגבלת רק למסירת מידע, אלא היא מוסמכת לדון ולאשר גם דרך טיפול.

עם זאת, ועל אף שבאמתחתו יש כלי עבודה מצוין וחשוב, המציאות מלמדת שבפועל השימוש שעושה הרופא המטפל בוועדת האתיקה הוא מועט עד לא קיים. כך שהלכה למעשה, מידע רפואי מוסתר מהמטופל וחמור מכך - טיפולים ניתנים בהסתמך על דעת בני משפחה בלבד, וזאת מבלי שהעניין נדון בוועדת האתיקה כנדרש בחוק. מקרים בהם אין דיון ממשי בוועדת אתיקה - אשר בוחנת את כלל הנתונים - מתעורר חשש ממשי שהטיפול הרפואי מגלם בתוכו תפיסה פטרנליסטית ביחס למטופל (מצד הרופא או בני המשפחה, או שניהם יחד) – זאת בניגוד לעקרונות המשפט הרפואי, ובראש עקרון האוטונומיה של הפרט. עקרון מכוחו הוכרה זכותו של האדם לחיות את חייו כרצונו, ולקבל החלטות בהתאם להשקפותיו.

"הלכה למעשה, מידע רפואי מוסתר מהמטופל וחמור מכך - טיפולים ניתנים בהסתמך על דעת בני משפחה בלבד, וזאת מבלי שהעניין נדון בוועדת האתיקה כנדרש בחוק"

על פי חוק זכויות החולה רשאי מטפל להחליט שלא למסור למטופל מידע רפואי מלא או חלקי המתייחס אליו, אם המידע עלול לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל או לסכן את חייו. אם החליט המטפל כי אין למסור למטופל מידע, עליו להודיע מיד על החלטתו לוועדת האתיקה ולצרף את המידע שלא נמסר למטופל ואת נימוקיו לאי מסירתו. ועדת האתיקה רשאית לאשר את החלטת המטפל, לבטלה או לשנותה. בטרם תיתן ועדת האתיקה את החלטתה, רשאית היא לשמוע את המטופל או אדם אחר. ועדת האתיקה מורכבת מחמישה חברים, לפי ההרכב הבא: אדם הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי; 2 רופאים מומחים (כל אחד מתחום אחר); פסיכולוג או עובד סוציאלי; נציג ציבור או איש דת.

כיום המצב בישראל בכל הנוגע לועדות האתיקה רחוק מלהניח את הדעת - ואף גרוע מזה. במקרים רבים ועדות האתיקה אינן מתכנסות לדון בסיטואציות מהותיות כמתחייב בחוק, ובמקרים אחרים ועדת האתיקה כלל אינה נגישה לציבור הרופאים בישראל, קל וחומר לציבור המטופלים. פעמים רבות רופאים אף אינם מזהים את הסיטואציה ככזו שעל פי חוק זכויות החולה דורשת דיון בוועדת אתיקה.

אם היו ועדות אלה פועלות כמצופה וכנדרש, היה בכוחן להקל על פעולותיו היום יומיות של הרופא; לחלוק עמו את האחריות, כמו גם לממש את זכויותיו של המטופל. ועדת האתיקה מנסה להתמודד עם פטרנליזם רפואי טהור, ולאזן את מגוון השיקולים. כאמור, ועדת אתיקה הינה כלי מצוין להתמודד עם דילמות יום-יומית שחווה רופא או כל מטפל אחר במערכת הבריאות.

נושאים קשורים:  דעות,  רשלנות רפואית,  טיפול פליאטיבי,  ועדת אתיקה
תגובות
 
מירי
11.10.2013, 04:23

הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות.

בלתי נתפס שב - 2013 יש עדיין אנשים שחושבים כך, ויותר בלתי נתפס, כמובן, שב-2013 יש עדיין רופאים שנותנים יד לכך.

הכוונות טובות, זה ברור, אבל מנעד שלם של זכויות נרמס כאן בהרף עיין פטרנליסטי.

כשהאדם שאתה חושב שהכי אוהב אותך שולל ממך את הזכות הבסיסית -כבוד וניהול חייך כראות עיניך, מה עוד נותר לך לעשות ?

רק להצטרף למשאלה : אלוהים, שמור אותי מאוהבי, מאויבי אדע להסתדר בעצמי.

צבי
12.10.2013, 09:33

הן המשפחה והן הרופאים עושים זאת פעמים רבות לא מתוך דאגה לחולה אלא מתוך דאגה לעצמם.

שני הצדדים מעדיפים להמנע ממתן בשורה מרה והתמודדות עם הסיטואציה.

תמי
12.10.2013, 19:50

אני מודה לכותב על המאמר להזכיר שוב לצוותים רפואיים את חובתם הראשונה לחולה את זכותו הבסיסית על גופו ושמירת הסודיות הרפואית שלו
תודה

דן
13.10.2013, 07:11

מאמר מענין וחשוב!

דר' קליין
13.10.2013, 11:27

הסיטואציה מאוד מוכרת לי מהמחלקה.

תודה לך שהעלת את הנושא לדיון.

אריות
14.10.2013, 23:52

היות ואיני מסכים עם אף תגובה אני כותב

עורכי הדין עטופים בגלימות וגליונות ורעיונות נשגבים ונסיונם בשטח , יש לקוות , עוד ישפשף אותם טוב עד שאולי מבעד לקרעים בשרוולים יפציע אורה של המציאות.

יש עדיין אנשים לא מעטים שעבורם הכוח שמגלם איש הרפואה , וההחלטה שביכולתו לקבל עליהם ועל גופם , גדולים וקדושים מכל חיבוטי הנפש שהם עלולים לחוות בעקבות בשורה מרה והעמדתם על משמעות הדיאגנוזות המרובות , ההולכות ומתרבות בימינו , עת הטיפול הכרוני מצליח ומאריך חיים.

הפטרנליזם שהפך למצורע ושהחוקים החדשים תוקפים אותו הוא לא כזו צורה אכזרית של דיקטטורה.

אנחנו בתקופת ביניים שמכבידה על החולים ומערכות הבריאות והמחוקקים עדיין לא משכילים לעבור אותה. תקופת ביניים זו צריכה כבר להביא בעקבותיה את העידן שבו החולה יוכל באמת להחליט על עצמו כי יהיו תשתיות לטפל בו בביתו, נאמנים חזקים מספיק לצוואתו, ואת כל הסובבים אותו שמי בכלל יכול להוכיח שהם מונעים רק מטובתו, טובת החולה, להשאיר בצד ובהמשך אם מבקש הוא זאת אז גם להתקדם בצורה מכובדת ובלא התערבות רפואית אל מיתתו.

אריות
14.10.2013, 23:54

ראוי להקדים משפט אחד לפסקה האחרונה (כדי שלא תעמוד בסתירה לקודמותיה)

אבל נלך לפי שיטתכם , ונתקדם עם החוקים הקיימים

roofing a house
29.05.2015, 06:36

just beneath, are a lot of totally not associated web-sites to ours, however, they're certainly really worth going over