חדשות

כיצד רופאים בארה"ב מתנהגים? מאמר יוצא נגד גסות רוח כלפי עמיתים

מאמר שפירסמה באינטרנט סטודנטית לרפואה בארה"ב יוצא נגד "תרבות של התעללות בצוות הרפואי" על ידי רופאים בכירים במדינה

המגזין המקוון האמריקני Aeon, המפרסם מאמרים בנושא רעיונות, מדע, טבע האדם ותרבות, פירסם בשבוע שעבר מאמר שזכה לתהודה רבה, תחת הכותרת "רפואה גסת רוח: רופאים מתעללים (בעמיתיהם לצוות) הם רופאים גרועים". המאמר זכה לאלפי שיתופים ועשרות תגובות בתוך שעות בודדות. את המאמר כתבה אילנה יורקביץ, סטודנטית לרפואה ב"הארווארד", שהיא גם בלוגרית של כתב העת Scientific American ובעבר פירסמה מחקר בתחום הביו-אתיקה ב-NEJM.

במאמר מתארת המחברת אירוע שהתרחש בחדר ניתוח, כאשר הרופא הבכיר הגיע באיחור, רדה באחיות סביבו, השתמש בלשון בוטה וגסה, חילק פקודות והוראות ואפילו סטר על ידה של אחות שהגישה לו את אחד מכלי הניתוח שדרש.

במאמרה, מספרת המחברת על מחקר שנעשה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה במשך 13 שנה, שהעלה כי יותר מ-50% מתלמידי הרפואה בארה"ב חוו במהלך הסטאז' וההתמחות שלהם התנהגות גסת-רוח מצד רופאים-מנתחים מנחים שהשתמשו בלשון בוטה, הציקו עד כדי התעללות, התעמרו, ובאופן כללי: "הפגינו התנהגות בריונית" .

"רופאים גסי רוח ומציקים הם לא רק בלתי-נעימים לסביבתם - הם מסכנים אותה", כתבה מחברת המאמר, "האם נוכל ביום מן הימים לשנות את תרבות ההפחדה והאיומים השוררת בבתי החולים שלנו?" המאמר גם ציין תוצאות מחקר משנת 1986, שבמשך השנים צוטט בהרחבה, לפיו תקשורת לקויה בין רופאים לאחיות היתה "גורם יחיד לעלייה בתמותה שהתרחשה ביחידות טיפול נמרץ". עוד מתריעה מחברת המאמר על "מגמה מתפשטת בבתי החולים בארה"ב, במסגרתה אחיות מסרבות לקרוא לרופא בכיר מתוך חשש לתגובה גסת רוח, אפילו כשחלה הידרדרות במצבו של חולה".

במאמר מצוטט מחקר חדש שערכו ד"ר אלן רוזנשטיין ומישל או'דניאל, מהתאגדות שירותי הבריאות VHA בקליפורניה, שהעלה כי להתנהגות גסת רוח היו תוצאות בעלייה בטעויות בקבלת החלטות רפואית ובמתן תרופות וכן באיכות טיפול נמוכה. אנשי צוות צעירים דיווחו על התנהגות חסרת כבוד והפחדות מצד בכירים כלפי אחיות. מחקר אוסטרלי מצא, כי 70%-80% מהטעויות הרפואיות קשורות לאינטראקציה פגומה בקרב הצוות הרפואי המטפל בחולה.

לקריאת הטור המלא לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  רשלנות רפואית,  יחסי רופא חולה,  ארה"ב
תגובות
עוזי רביב
14.02.2014, 01:31

היכרתי, כמו חבריי, רופאים כאלה במהלך לימודי הרפואה שלנו, ההתמחות בבתי-החולים והמשך חיינו המקצועיים. לא נעים היה ללמוד מאנשים כאלה, או לעבוד לצידם בהמשך החיים המקצועיים, אבל למרבה המזל לא כולם [כולנו...] כאלה. במהלך שנות עבודתי הרבות בבית-חולים ציבורי, בשירותי בריאות "מכבי" ובשירותי רפואה מונעת [טיפות-חלב ועוד] זכיתי להכיר דמויות של רופאים שהיו עבורי כאור המנחה. מאלה למדתי הרבה, גם בתחום המקצועי וגם בגישה האנושית לחולה.
על תופעה אחת התרעתי כבר לפני שנים בביטאון "עצמאי-טון" של הרופאים העצמאיים של "מכבי": השחיקה בקולגייליות בין הרופאים בשנים האחרונות. הרופא-החולה הופך לפציינט-מן-המניין ואינו זוכה ליחס מיוחד בבואו למרפאתו הפרטית של הרופא לו הוא נזקק. המצב השתנה עם התגברות הרפואה הפרטית והרצון להתעשר. כסטודנט זכיתי לפגוש רופאים שלא רצו תשלום ממני עבור טיפול כי "בקרוב אתה רופא"
אני ממליץ לכל רופא [וכמובן לכל סטודנט לרפואה או מתמחה] לקרוא את ספרו של ג'רום גרופמן "רופאים איך הם חושבים" העוסק בחשיבות הקשר בין הרופא והמטופל, גם כאשר המטופל הוא רופא.

הגש יוליוס
14.02.2014, 17:53

לרופאי הדסה אני ממליץ לא לתת לדר אידלמן לנהל לכם ובשמכם משא ומתן.התוצאה תהיה דומה להסכם שקיבלנו.

חיים גולן
16.02.2014, 17:26

ועל זה נאמר עוד לפני הרבה שנים "הטוב שברופאים לגיהנום", מדובר ק"ל בתופעה ישנה נושנה שרצוי וצריך להשקיע רבות בכדי לעקור אותה מהשורש! השורש כנראה נעוץ בבתי הספר לרפואה.