מבוגרים החולים בסוכרת סוג-2 וגם סובלים מיתר לחץ דם ודיסליפדמיה נמצאים בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ולדמנציה, יותר מחולי סוכרת ללא גורמי סיכון נוספים אלו. בחולים אלו נצפו גם שינויים במבנה המוח; אטרופיה מוחית ועלייה בחומר הלבן, שמהווים בפני עצמם גורמי סיכון לירידה קוגניטיבית. מטרת המחקר היתה לבדוק השפעה של הורדה אינטנסיבית של לחץ דם וכולסטרול על מבנה המוח (באמצעות בדיקת נפח המוח; TBV) וירידה קוגניטיבית.
עוד בעניין דומה
מחקר זה הוא תת-מחקר של מחקר גדול יותר: ACCORD. כ-3,000 חולי סוכרת סוג-2 בני 62 בממוצע, המאובחנים מזה 10 שנים בממוצע, ללא עדות לפגיעה קוגניטיבית או דמנציה, עם ערך ממוצע של HbA1C 8.2 בתחילת המחקר, חולקו לשתי קבוצות. בקבוצה אחת חולקו חולים לקבלת טיפול להורדת לחץ דם סיסטולי לערך מטרה של <120 מ"מ כספית (הורדה אינטנסיבית) לעומת <140 מ"מ כספית. בקבוצה השנייה, חולים שהיו להם ערכי LDL של פחות מ- 100 מ"ג/ ד"ל חולקו לקבלת פיבראט על מנת להוריד LDL, לעומת פלסבו.
החוקרים בדקו תפקוד קוגניטיבי לאחר 20 ו-40 חודשים. חלק מהמשתתפים עברו בדיקת MRI.
לאחר 40 חודשים לא נמצא הבדל בתפקוד הקוגניטיבי בין שתי קבוצות הטיפול יחסית לביקורת. לאחר 40 חודשים נצפתה ירידה גדולה יותר ב-TBV בקבוצת ההורדה האינטנסיבית של לחץ הדם לעומת הביקורת (הבדל של -4.4 [CI95%, [-7.8 to -1.1]cm3; p=0.01). לטיפול בפיבראט לא היתה השפעה על נפח המוח.
החוקרים מסכמים' שבחולי סוכרת סוג 2 ממושכת, בעלי סיכון קרדיווסקולרי גבוה, הורדה מחמירה של לחץ הדם או של כולסטרול כאשר הוא מאוזן היטב, אינה מגנה מפני ירידה קוגניטיבית. הורדה מחמירה של לחץ הדם גורמת לירידה בנפח המוח.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
