דום נשימה בשינה (OSA) נגרם על ידי חסימות חוזרות של דרכי האוויר העליונות תוך כדי שינה, אשר גורמות לזרימת אוויר מופחתת (היפופניאה) תוך כדי שינה או עד כדי חסימה מוחלטת (אפניאה). נחירות קולניות, דיסטורציה, התעוררויות תכופות והפרעות בשינה הן חלק מהתסמינים. תסמינים אלו מובילים לעייפות-יתר במהלך היום, הפרעות בריכוז ופגיעה באיכות החיים.
עוד בעניין דומה
מטרת מסמך ההנחיות העדכני היתה בין היתר להשוות בין האמצעים הקיימים לסקירה ולאבחון, על מנת לאפשר לרופא המטפל לבחור באמצעי המתאים ביותר.
ההמלצה הראשונה, לפי המסמך, היא לבצע מבחן שינה לאנשים הסובלים מעייפות לא מוסברת במהלך היום.
לפי ההמלצה השנייה, פוליסומנוגרפיה הוא סטנדרט הזהב לאבחון של אנשים החשודים לדום נשימה בשינה, אולם כאשר אמצעי זה אינו זמין, מנטרי שינה נישאים הם אופציה בחולים ללא תחלואה נילוות חמורה (למשל מחלת ריאות כרונית).
החוקרים מציינים, כי חסרות השוואות אחד לאחד בין מנטרי השינה השונים, אולם הוכחות לא ישירות מעידות כי מוניטורים מסוג 3 (כאלו שמודדים 2 ערוצי שינה לפחות, אך לא מבדילים בין ערות לשינה) מדויקים יותר מאשר סוג 4 (כאלו שלא מתאימים להגדרה של סוג 3, ומשתנים במספר הערוצים שהם מקליטים).
המסמך המלא כולל טבלת השוואה בין המוניטורים השונים והשאלונים השונים, וכן טבלה המסכמת את המלצות האיגוד.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט