אבחון

איגוד הפנימאים האמריקאי מציג: הנחיות לאבחון דום נשימה בשינה

בין השאר, מטרת מסמך ההנחיות העדכני היא להשוות בין האמצעים הקיימים לסקירה ולאבחון, ולאפשר לרופא המטפל לבחור באמצעי המתאים ביותר

18.08.2014, 08:51

דום נשימה בשינה (OSA) נגרם על ידי חסימות חוזרות של דרכי האוויר העליונות תוך כדי שינה, אשר גורמות לזרימת אוויר מופחתת (היפופניאה) תוך כדי שינה או עד כדי חסימה מוחלטת (אפניאה). נחירות קולניות, דיסטורציה, התעוררויות תכופות והפרעות בשינה הן חלק מהתסמינים. תסמינים אלו מובילים לעייפות-יתר במהלך היום, הפרעות בריכוז ופגיעה באיכות החיים.

מטרת מסמך ההנחיות העדכני היתה בין היתר להשוות בין האמצעים הקיימים לסקירה ולאבחון, על מנת לאפשר לרופא המטפל לבחור באמצעי המתאים ביותר.

ההמלצה הראשונה, לפי המסמך, היא לבצע מבחן שינה לאנשים הסובלים מעייפות לא מוסברת במהלך היום.
לפי ההמלצה השנייה, פוליסומנוגרפיה הוא סטנדרט הזהב לאבחון של אנשים החשודים לדום נשימה בשינה, אולם כאשר אמצעי זה אינו זמין, מנטרי שינה נישאים הם אופציה בחולים ללא תחלואה נילוות חמורה (למשל מחלת ריאות כרונית).

החוקרים מציינים, כי חסרות השוואות אחד לאחד בין מנטרי השינה השונים, אולם הוכחות לא ישירות מעידות כי מוניטורים מסוג 3 (כאלו שמודדים 2 ערוצי שינה לפחות, אך לא מבדילים בין ערות לשינה) מדויקים יותר מאשר סוג 4 (כאלו שלא מתאימים להגדרה של סוג 3, ומשתנים במספר הערוצים שהם מקליטים).

המסמך המלא כולל טבלת השוואה בין המוניטורים השונים והשאלונים השונים, וכן טבלה המסכמת את המלצות האיגוד.

ערכה: ד"ר שירי אלפרט

מקור:
Qaseem A, Dallas P, Qwens DK, et al. Diagnosis of Obstructive Sleep Apnea in Adults: A Clinical Practice Guideline from the American College of Physicians. Ann Intern Med. 2014;161(3):210-220.

נושאים קשורים:  אבחון,  הנחיות,  OSA,  היפופניאה,  אפניאה,  מוניטור שינה,  מחקרים,  הפרעות נשימה בשינה
תגובות
ד"ר אייל רוזנצוויג
23.08.2014, 20:53

ההיארעות הגבוהה של הפרעת הנשימה בשינה באוכלוסיה שיעור הסיבוכים הגבוה של הפרעה בלתי מטופלת ביחד עם צריכה מוגברת של שירותי רפואה ע"י חולים שאינם מטופלים מציגה בפני מערכות הבריאות בארץ ובעולם אתגר טיפולי בעל השלכות כלכליות משמעותיות. בשנים האחרונות , במטרה להוזיל את בדיקות השינה ולהעלות את זמינותן, התפתח היצע נרחב של בדיקות שינה באיכויות שונות וחדשים לבקרים מופיעה בשוק מערכת חדשה בעלת תכונות כאלו או אחרות.
המאמר מעלה סוגיה חשובה שנוגעת לעלות ותועלת הבדיקות השונות. כמו כן עולות שאלות הנוגעות להתאמת הבדיקה למצבו הקליני של המטופל ולצרכי הטיפול העתידי.
רוב בדיקות השינה הביתיות מבוצעות בארץ במערכות מטיפוס III ו IV , ולהערכתי מספר הבדיקות המבוצעות במערכות מטיפוס IV עולה על אלו המבוצעות במערכות מטיפוס III . לעיתים תכופות ניתן אף להיתקל במצב בו בדיקת שינה המבוצעת במכון השינה הינה מטיפוס III או IV.
בקרת איכות הבדיקה והטיפול במצב זה הינה חיונית .
רופא קופת החולים , ר. משפחה, א.א.ג או כל רפא מקצועי אחר אינו יכול לשלוט בכל הידע הנוגע לבדיקות השינה השונות אך חובה לתת בידיו כלי בקרה בסיסי הנוגע להערכת המטופל שלו .
על בסיס הנתונים במאמר סיכום זה אני ממליץ
1.לדרוש ממעבדות השינה השונות לציין במכתב הסיכום את מיקום הסבדיקה (ביתית/ במכון) שם מערכת הבדיקה ששמשה את המקרה, סיווגה על פי טיפוסI-IV .
2. לתמחר את בדיקות השינה השונות באופן דיפרנציאלי על פי טיפוס בדיקת השינה.
3. לבקש במכתב הסיכום התייחסות הנוגעת לבסיס הקליני (מחלות רקע, תרופות וכו)על פיו הותאמה בדיקת השינה למטופל הספציפי.
ד,ר אייל רוזנצוויג
מנתח מומחה במחלות אאג ניתוחי ראש וצוואר ורופא שינה
מנהל המרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה ונחרה
במסגרת החטיבה לאאג ניתוחי ראש וצוואר המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)