חדשות

"יש חובה ליידע נשאי הפטיטיס C בישראל כי הם לוקים במחלה"

כך אמרו רופאים בכירים בדיון בכנסת על תת האבחון של חולי HCV בישראל, ועל המשמעויות הכספיות של טיפול בתרופות החדשות

הפטיטיס C (צילום: אילוסטרציה)
הפטיטיס (צילום: אילוסטרציה)

בשתי ועדות של הכנסת – ועדת הבריאות וועדת הקליטה – הוקדשו אתמול (יום ג') דיונים למחלת ההפטיטיס C בישראל. נמסר בהם, כי על-פי הערכות חיים בישראל כ-140-100 אלף נשאים של הנגיף, שרובם אינם יודעים על כך. "זוהי פצצת מתקתקת", אמר מנכ"ל עמותת ח"ץ (הארגון לבריאות הכבד בישראל), חוליו בורמן, "בעוד עשר שנים עלולים להיות כאן מספרים מפלצתיים של חולים ונשאים". לדבריו, "במשך 20 שנה ישראל נמנעה מלהודיע לאנשים שיש להם מחלה מדבקת, והם כנראה הדביקו אחרים, כולל את ילדיהם שלהם".

בדיון בוועדת הבריאות הוצגו נתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, מהם עולה כי שיעור התמותה ממחלות הכבד בישראל עומד על 3 מתוך 100 אלף נפש בקרב גברים (גורם המוות מספר 17) ובקרב נשים - 1.7 ל-100 אלף. אחת הבעיות המרכזיות, מסרה עורכת הדו"ח, היא שחסרים נתונים עדכניים במאגר ממוחשב וכרגע אין עדיין חובת דיווח מלאה. רק בשנה הבאה מתכוון משרד הבריאות לבצע סקר בהקשר לכך ומתבצעת היערכות לבניית תוכנית לאומית למאבק במחלה.

בשנים 1992-­2013, לפי נתוני משרד המקרים, מספר המקרים המאובחנים של הפטיטיס C עמד על 25,939. עוד נמסר, ש-80% מהחולים והנשאים הם יוצאי ברית המועצות לשעבר. 20% מהם עלולים לסבול בהמשך חייהם משחמת כבד, כשל בתפקודי הכבד ומסרטן הכבד, אם לא יאותרו ויטופלו מוקדם.

לפני שתי הועדות הופיעו בנוסף לנציג משרד הבריאות גם שבעה רופאים בכירים שמסרו את הפרטים הבאים – וגם השמיעו את הערותיהם - בהדגישם כי המודעות למחלה עדיין נמוכה מאוד. "דוקטורס אונלי" מביא את עיקרי דבריהם:

פרופסור ריפעת ספדי, יו"ר החברה הישראלית לחקר הכבד, מבית החולים הדסה עין-כרם, אמר: "תוכנית סקרינינג (סקר) היא חשובה מאוד. אנחנו יודעים לזהות את המקרים הקשים אבל גם את הלא קשים שהם בסכנה - וצריך לעשות מעקב אחריהם ולהציע להם טיפולים. מעבר להפטיטיס C יש גם הפטיטיס B בשיעורים לא פחות משמעותיים. האוכלוסיות חופפות לפעמים".

פרופסור זיו בן-ארי, מנהלת מרכז הכבד ב"שיבא", אמרה: "שלוש קבוצות הסיכון הן נפגעי עירויי דם (שניתן להם לפני שנת 1992), עולים ממדינות בריה"מ לשעבר ומזריקי סמים. כ-80-70% מנפגעי הנגיף בפעם הראשונה יפתחו מחלה כרונית, ורק אצל 20% הגוף יכול להתגבר על המחלה באופן עצמוני. רופאי המשפחה קיבלו את העדכון על ההפטיטיס C וסיבוכים שלה. הבעיה העיקרית היא שזו מחלה ללא תסמינים מוקדמים - ועד שלא מופיעים סיבוכים, אינך יודע שאתה חולה. המומחים בעולם צופים שיחול לקראת שנת 2020 גידול בעולם בסיבוכי המחלה. הסיבה: האוכלוסייה מתבגרת. על-פי הצפי שערכנו לקראת 2030-2020, בישראל נגיע כנראה לשיא של חולים שיפתחו את הסיבוכים. הם ייפלו על המערכת ועלות הטיפול בהם תהיה גבוהה, יותר מאשר הטיפול. בדקנו מה אפשר לעשות כדי להקטין עומס כזה, ומצאנו שאם נאתר אותם מוקדם ואם נציע להם את הטיפולים הקיימים - נקטין בעשרות אחוזים את מספר המטופלים שיגיעו אלינו עם סיבוכים.

"במודל מחקרי שבדקנו נמצא כי סריקת נוגדנים ומתן הטיפול האנטי ויראלי בקבוצות הסיכון כדאי משיקולים של עלות תועלת אם לוקחים את הצפי הנ"ל".

עוד מסרה פרופסור בן-ארי, כי יש כבר פריצת דרך משמעותית בטיפול. "בשנתיים האחרונות נכנסות תרופות המעלות את הסיכוי להבריא מהמחלה. ארבע תרופות נוספות נידונות עתה בוועדת סל התרופות. חולים שייטלו מהתרופות החדשות יגיעו עד לסיכוי של יותר מ-90% להחלמה מהזיהום הכרוני. התרופות הנמצאות בדיון ניתנות לזמן קצר, בעבר דובר על שנה עם תופעות לוואי קשות מאוד. לתרופות הנוכחיות אין כמעט תופעות לוואי", אמרה.

פרופסור אלי צוקרמן, ממחלקת הכבד במרכז הרפואי כרמל ומהפקולטה לרפואה בטכניון, הוסיף: "זוהי מחלה רצינית, 180 מיליון אנשים בעולם נשאים וחולים ובסיכון למחלת כבד מתקדמת. עד כ-4 מיליון נדבקים בנגיף מדי שנה. צהבת נגיפית אחראית לכ-75% ממקרי סרטן הכבד בעולם המערבי. למעלה מ-350 אלף איש מתים מדי שנה ממחלות כבד הקשורות לנגיף. ב-2011 השתמשנו במערכת הממוחשבת של שירותי בריאות כללית לגבי מיליון מבוטחים ומצאנו ש- 2% הציגו תוצאות חיוביות לנגיף בבדיקת דם. 30-25% מאוכלוסיית המבוטחים נבדקו מסיבה כזו או אחרת. המסקנה: כ-75% הם נשאים לא מאותרים ולא מאובחנים. אם בודקים בבנק הדם - שכיחות התורמים בבנק הדם נמוכה מאוד. אם בודקים את הנשאים שהם יוצאי ברית המועצות לשעבר, זה כבר 3% מהם - שיעור גבוה מאוד. בישראל, הנגישות לטיפול טובה ואפשר לעשות הרבה כדי להילחם במחלה".

לדבריו, "1,500 חולים חדשים מתגלים על-פי הערכה מידי שנה. מהאבחון ועד תחילת קבלת הטיפול עובר לעתים פרק זמן של למעלה משנה".

פרופסור דניאל שובל, מומחה למחלות כבד לשעבר מ"הדסה", אמר: "אני רוצה להעלות נושא שלא עושה אותי פופולארי בין הקולגות שלי - אבל הוא חשוב. אין כל ספק שהתרופות החדשות מהוות פריצת דרך מלהיבה ומרגשת כמו הפניצילין בזמנו, כיוון שבפעם הראשונה יש תרופה בסבילות גבוהה מאוד. אבל העלויות פנומנאליות. מדינות רבות בעולם מתלבטות כיצד להתמודד עם סדרי העדיפויות. אין סיכוי שנוכל לספק תרופות לכל מי שזקוק להן. אני חוזר עתה מישיבה של ארגון הבריאות העולמי. הסוגיה הזאת עלתה לדיון גם שם. קל מאוד, כך נמסר, לשכנע את הפרלמנטרים והביטוחים באירופה לשלם בעד בדיקת הדם לאבחון הנגיף, אבל קשה למצוא את הכסף לאלו שימצאו חולים. צריך להיות ברור מראש שלא כל מי שימצא חולה יקבל את הטיפול. מדובר ב-1,000 דולר לטבלייה אחת; 129 אלף שקל בחודש למשך בין שמונה לעשרה שבועות.

"נתקלתי במצב שבו 7-3 מנות דם היו מזוהמות בהפטיטיס סי, ולרפואה לא הייתה יכולת לזהות זאת. העומס של הזיהום הנגיפי בישראל - חבוי. המציאות בשטח היא רק בגדר הערכה. אם נפרסם קריאה לציבור, לא נראה 200 אלף אנשים מתדפקים על דלתנו. אבל חובה ליידע אותם בדבר אפשרויות הטיפול. חשוב להסביר ולא ליצור סיטואציה שמאה אלף אנשים ידרשו מיידית טיפול. צריך להכין זאת בהדרגה - וזאת האחריות שלנו. זכות החולה לדעת, בכך אין כל ספק. יש גורמים נוספים שצריכים לקחת אותם בחשבון. לכן חייבים לבוא עם תוכנית מסודרת כי היא חשובה מאד. באירופה מתנהל עכשיו מסע לאחד את המדינות השונות למו"מ מול חברות התרופות. כשיש נפח גדול של צריכה - המחיר יורד. במצרים המחיר ירד מ-120 אלף דולר לחולה - עד לכמה אלפי דולרים בודדים. ישראל היא אמנם מדינה קטנה והיא צריכה אולי לחפש דרך להתאחד עם מדינות אחרות להוזלת מחירי התרופות ובמיוחד למטרה הזאת. אם כל קופות החולים ישתפו פעולה - יש סיכוי שנוכל להשפיע".

ד"ר יואב לוריה, מנהל יחידת הכבד ב"שערי צדק", הדגיש: "יהיה צורך בתעדוף. יש הבדל גדול בין אדם היודע שיש לו הפטיטיס C - נניח צעירה עם אנזימים טובים שהכבד שלה נראה כמעט נורמאלי, תוחלת החיים ואיכות החיים שלה מצוינת - לעומת אדם בן 60 שהוא על סף התפתחות סרטן. מדובר לכן בשני מקרים שונים לחלוטין. יש שתי בדיקות לא פולשניות – האחת בטכנולוגיה הדומה לאולטרא-סאונד והשניה בדיקת דם. ביחד הן נותנות תוצאות המשתלבות לביופסיה. שתיהן נכללות בסל התרופות אבל ראוי לתת את הדעת על הרחבת האפשרויות - אבל עם הגבלות בהתאם לחומרת המחלה".

ד"ר עופר חן, מנהל המחלקה לבריאות המשפחה במכבי שירותי בריאות, אמר: "לא מדברים על מחלה שהטיפול בה נעשה במסגרת בתי חולים. הכוונה האידיאלית – ביקור אחד אצל רופא אחרי אבחנה כדי לראות את הצורך והזכאות לטיפולים עדכניים. אין מחכים למי שאובחן בעבר כדי שיגיע לרופא – יש לנסות ולהגיע אליו".

פרופסור אורן שיבולת, מנהל יחידת הכבד ב"איכילוב", הוסיף: "אני רוצה לדבר על התרופות באופן ממוקד. מבנה הווירוס פוענח ולכן יכולנו לעשות טרגטינג של התרופות. אנחנו ניצבים בפתחה של מהפכה. יש היום בעולם תרופות שניתנות דרך הפה בכדורים בודדים ולזמן קצר. הן מביאות לריפוי . אולם בשביל להגיע לטיפול צריך למצוא את החולים, ולהבין שאין לנו ידע לגבי החולים. יש חשש גדול לגבי עלות הטיפולים הללו. הם עדיין לא בארץ ולא ידוע מה יהיו המחירים שלהן. תחרות גדולה בין היצרניות תביא בעתיד להוזלת התרופות. מדינות שונות הצליחו, בגישה ארצית, להוריד את המחירים. במועצה הארצית הצלחנו להגיע לתוכנית. אני רוצה למתן את החשש: לא כל חולה צריך לקבל את הטיפול אוטומטית. יש חולים שחייבים לקבל את הטיפול עכשיו, ויש חולים שיכולים להמתין.ויש בידינו כלים להעריך את מצבם. מילת המפתח היא לכן תעדוף. והמלה האחרת - הדרגתיות. לא כולם יעמדו מחר בתור לבדיקות. אבל האנשים שבסיכון - חייבים ללכת ולהיבדק. הווירוס הזה יכול להרוס את הכבד ולחייב בעתיד השתלה, הוא גם מעלה את הסיכון לסוכרת"

פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמר: "כשמדובר בקבוצת הסיכון מקרב יוצאי בריה"מ לשעבר יוצרים סטיגמות. אולם מצד שני, נתון זה מאפשר לדעת בדיוק רב יותר במי המדובר. מההיבט המניעתי נעשית פעילות ונמשיך בהסברה. יש צורך בעידוד ללכת להיבדק. צריך לפעול בכמה דרכים ובין השאר - להסביר לרופאים. יש לנו אפשרות שברגע שהנושא הזה יופעל כתוכנית לאומית, תהיה מערכת שקוראת אוטומטית לחולים להידבק . נגיע לפי הערכה לשיעורי הצלחה של 60%-70% .בהערכה גסה, כאשר מדובר במאה אלף נשאים, הטיפול יגיע עד לעלות של 400 אלף שקל לאדם, כלומר 40 מיליארד שקלים. סל התרופות לא יכול לכסות אותו. שמנו לנו ליעד לפנות למשרד האוצר ולנסות לגייס את הכסף הנדרש באופן הדרגתי ממנגנונים אחרים, לא דרך ועדת הסל. אין זה מונע את הכנסת התרופות לוועדת הסל. אנחנו רוצים לפעול להביא לפתרון שהוא בעיקרו תקציבי".

נושאים קשורים:  חדשות,  פרופסור אורן שיבולת,  ד"ר יואב לוריה,  פרופסור דניאל שובל,  ועדת הבריאות של הכנסת,  בדיקת סקר,  סל התרופות,  HCV,  פרופסור איתמר גרוטו,  פרופסור ריפעת ספדי,  תעשיית התרופות,  פרופסור אלי צוקרמן,  פרופסור זיו בן-ארי,  הפטיטיס C,  ד"ר עופר חן
תגובות