אספקה מתמדת של סוכר הינה הכרחית לתפקוד תקין של המוח. לכן, המוח הינו אחד האיברים המושפעים בחולי סוכרת מסוג 1, אשר איזון רמת הסוכר שלהם אינה נשמרת לעיתים קרובות, גם כאשר הם מבצעים בקרה מתמדת על רמתו.
עוד בעניין דומה
בשל ההשפעה על המוח ביקשו חוקרים מבית החולים המלכותי לילדים במלבורן שבאוסטרליה לבדוק אם סוכרת מסוג 1 גורמת לשינויים ברמת המשכל.
החוקרים מסכמים, כי יתכן שסוכרת גורמת להשפעות שליליות על מנת המשכל לאורך זמן
במחקר השתתפו 95 חולים המאובנים בסוכרת מסוג 1, שגילם הממוצע בעת הבדיקה המאוחרת היה 21.3 שנים, וכן קבוצת ביקורת של 67 משתתפים, שגילם הממוצע היה 21.0 שנים. כל המשתתפים גויסו ממחקר פרוספקטיבי.
המשתתפים נמדדו במבחן וכסלר המעודכן לאינטליגנציה לגן חובה ובית ספר יסודי (Wechsler Preschool and Primary Scale of Intelligence-Revised), מבחן וכסלר המעודכן לאינטליגנציה בילדים (Wechsler Intelligence Scale for Children-Revised) ומבחן וכסלר המצומצם לאינטליגנציה. כמו כן, החוקרים בדקו מידע פרוספקטיבי על האיזון המטבולי בעברם של המשתתפים.
בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת הצעירים החולים בסוכרת מסוג 1 נצפתה ירידה יותר משמעותית במנת המשכל המילולית (verbal IQ) ובמנת המשכל הכוללת (full-scale IQ), אך לא במנת המשכל הביצועית (performance IQ).
בתוך קבוצת החולים בסוכרת, גיל אבחנה או הופעה מוקדמת נמצאו קשורים לירידה ברמת המשכל הביצועית והכללית (P≤0.001). כמו כן, נמצא קשר בין היסטוריה של התקפים היפו-גליקמיים לירידה ברמת המשכל המילולית (P=0.002). איזון מטאבולי לטווח ארוך לא נמצא קשור בשינויים במנת המשכל. לא נמצאו אינטראקציות בעלות ערך סטטיסטי מובהק, ולכן החוקרים מסיקים שלא קיים אפקט מגן של מאפיין אחד הקשור בסוכרת למשנהו.
החוקרים מסכמים, כי יתכן שסוכרת גורמת להשפעות שליליות על מנת המשכל לאורך זמן. גורמי סיכון ספציפיים למחלה כמו אבחון בגיל מוקדם והיסטוריה של התקפים היפו-גליקמיים עלולים להעמיד צעירים בסיכון גבוה יותר. ההתקדמות הלימודית של ילדים הנמצאים בסיכון צריכה להיות מנוטרת ותמיכה צריכה להינתן בהתאם.