הנבדקים במחקר זה הם בני משפחה של חולים בסוכרת סוג-1, שגויסו ממחקר "מניעת סוכרת מסוג 1" (Diabetes Prevention Trial–Type 1 – DPT1) וממחקר טריילנט על היסטוריה טבעית (TrialNet Natural History Study - TNNHS).
עוד בעניין דומה
אינדקס מטאבולי לסוכרת סוג-1, הנקרא אינדקס 60, פותח על בסיס מבחן עמידות דו-שעתית לגלוקוז הניתן באופן אוראלי (oral glucose tolerance tests - OGTTs), תוך שימוש במכפלה לוגריתמית של פפטיד C בעת צום, פפטיד C לאחר 60 דקות, ובגלוקוז לאחר 60 דקות.
החוקרים ביצעו השוואה בין מטופלים שביצעו את מבחן העמידות (OGTTs) ותוצאות אינדקס 60 שלהם היו קטנות או שוות ל-2.00, וכן שרמת הגלוקוז שלהם היתה נמוכה מ-200 לאחר שעתיים (קבוצת אינדקס 60 בלבד) לבין מטופלים שעמדו בקריטריון השגרתי לסוכרת מסוג 1, שמוגדר כאינדקס 60 קטן מ-2.00 ורמת הגלוקוז לאחר שעתיים גבוהה או שווה ל-200 (קבוצת גלוקוז בלבד).
כמו כן, בוצעה הערכת אובדן פפטיד C של הנחקרים מקבוצת אינדקס 60 בלבד עד לאבחנה.
השטח מתחת לעקומות המאפיינים הפעילים היה גבוה באופן משמעותי בקבוצת אינדקס 60 בלבד, לעומת קבוצת גלוקוז בלבד (P<0.01 עבור נחקרים גם ממחקר ה-DPT1 וגם ממחקר TNNHS).
כקריטריון אבחנה, בקבוצת אינדקס 60 בלבד הרגישות היתה גבוה יותר לעומת קבוצת גלוקוז בלבד (0.44 לעומת 0.15, בחולים ממחקר DPT1י ; 0.26 לעומת 0.17, בחולים ממחקר TNNHS). הספציפיות לעומת זאת היתה מעט גבוהה יותר עבור קבוצת גלוקוז בלבד בנחקרים ממחקר ה-DPT1י (0.97 לעומת 0.91) אבל זהה בנחקרים ממחקר ה-TNNHSי (0.98 בשניהם).
ערכי יכולת הניבוי החיובית והשלילית היו גבוהים בקבוצת אינדקס 60 בלבד.
רמות פפטיד C ירדו באופן משמעותי בנקודות הזמן השונות בהן נבדקו החולים מקבוצת אינדקס 60 בלבד (מ-%22- ל34%- במחקר 1DPT, ומ-14%- ל27%- במחקר TNNHS). דפוסי הגלוקוז ופפטיד C היו שונים באופן ברור בין קבוצת אינדקס 60 בלבד לקבוצת גלוקוז בלבד.
מסקנת החוקרים היא, שגישה המבוססת על ניבוי והיסטוריה יכולה להיות שימושית לאבחנת סוכרת מסוג 1.