חדשות

דו"ח מבקר המדינה: לכלוך בבתי החולים, מחסור ברופאים ובעיה מהותית בתקצוב בתיה"ח

דו"ח המבקר לשנת 2015 על מערכת הבריאות פורסם אתמול; מצביע על מחסור בתקנים שמוביל רופאים מטפלים לפענח בדיקות דימות במקום רדיולוגים מומחים, תנאי זוהמה בבתי החולים שעלולים לסכן חולים ומחסור בתורי MRI לישראלים, לעומת המצב לתיירים רפואיים

מבקר המדינה יוסף שפירא מגיש את דו"ח המבקר לשנת 2015 ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין (צילום: יצחק הררי / "פלאש 90")

דו"ח מבקר המדינה 2015 על מערכת הבריאות, שפורסם אתמול (יום ג'), מצביע על שורה של ליקויים חמורים בבתי החולים: זוהמה ולכלוך בחדרי המיון ובמחלקות, חשש להתפשטות זיהומים לחדרי ניתוח, צפיפות במחלקות האשפוז, חולים המאושפזים בפרוזדורים ללא הפרדה בין המיטות, צפיפות בטיפול נמרץ ורמת היגיינה נמוכה.

מבחינה מערכתית, דו"ח המבקר יוצא נגד השיטה הקיימת לתקצוב בתי החולים, שאינה לוקחת בחשבון את צרכי בתי החולים אלא נובעת מחישובים הקשורים ליעדי השנה הקודמת, וכן מציין את המחסור בתקנים לרופאים, במערכות MRI ואת הכשלים בתחום התיירות הרפואית.

אשפוז בסביבה מזוהמת

המבקר קבע, כי "לעתים, כבוד החולה איננו עומד במקום הראוי לו בסדר העדיפות של הצוות המטפל". הדו"ח מציין, כי בדיקות דם, שתן, מדידת חום ולחץ דם נעשות לעתים השכם בבוקר, כשמעירים חולה משנתו במיוחד לצורך זה; וארוחות שלעתים אינן חמות מוגשות בשעות לא מתאימות (ארוחת הערב מוגשת בין השעות 18-17 ועד השעה 9.30 בבוקר שלמחרת אין לחולים אוכל). כמו כן, קיים מחסור בפרטי ביגוד במידות המתאימות, מה שעלול לגרום לנפילות.

כ-70% מצילומי רנטגן חזה בבתי החולים, מציין הדו"ח, אינם מפוענחים בידי רדיולוג אלא בידי הרופא המטפל

בכמה חדרי מיון ומחלקות פנימיות גילה הדו"ח לכלוך בסביבת החולים בשעות שונות ביממה. חלק מהלכלוך הצטבר בשעות הערב והלילה - כאשר במרבית המחלקות לא עובדים צוותי נקיון. באחד מבתי החולים גילה נציג של מבקר המדינה ב-2014 מקרה חריג של רימות על צווארו של חולה.

בנוגע לחשש מהתפשטות מזיהומים מסוכנים לחדרי הניתוח, ציין המבקר את קיומם של ארונות עץ בחדרי ניתוח שלא ניתן לרחוץ אותם. באחד מבתי החולים עלה חשש להתפרצות חיידק ליגיונלה.

"ראוי שיציבו בראש סדר העדיפויות של בתי החולים את ההכרח לשמור על רמת ניקיון נאותה. לא רק משום שמדובר במרכיב חיוני להבטחת איכות הטיפול הרפואי ולמניעת התפשטות זיהומים, אלא גם בשל כבודו של החולה המאושפז. אשפוז בסביבה מזוהמת לא רק מסכן חיים אלא מעורר אצל החולה תחושה של זלזול בכבודו", נכתב בדו"ח המבקר.

מי מפענח את תצלומי הרנטגן?

הדו"ח מצביע על מחסור בתקני רופאים, ומציין למשל את המצב בתחום הרדיולוגיה. כ-70% מצילומי רנטגן חזה בבתי החולים, מציין הדו"ח, אינם מפוענחים בידי רדיולוג אלא בידי הרופא המטפל, שאינו מומחה בפענוח ולעתים נגרמות טעויות בשל כך. אלה גם מתרחשות כאשר רדיולוג מפענח תוצאות בדיקות בתחומים שאינם בהתמחותו.

"לרופאים יש פחות זמן", קובע המבקר. "הם קצרי סבלנות להאזין לכל מה שלחולים יש לספר על מצוקתם הבריאותית. במקרים רבים אין לחולים אפשרות לספק לרופאים את המידע השלם הדרוש לאבחון בעייתם ולטיפול בה. הרופאים ממהרים לסיים את משימתם ולעבור לטפל בחולה אחר, מה שפוגם באיכות הטיפול הרפואי".

"למרות שבמקרים רפואיים מסוימים רצוי להפנות ל-MRI, בפועל מתבצעת בדיקת CT... בשל שיקולי עלות"

"רופאים כותבים לעתים מידע שגוי במסמכים הרפואיים ובסיכומי המחלה, כגון שגיאה בציון האיבר שנותח (ימין או שמאל) או כשבמסמך הפטירה נכתב 'החולה נמצאה בבוקר ללא רוח חיים' – אבל בסעיף ההמלצות המופיע באותו מסמך נכתב על החולה: 'תוכל לחזור הביתה'".

המבקר מציג מקרה לדוגמא, שבו האבחנה הרפואית הייתה בעיה בכלי הדם בלב, אולם קוד המחלה היה שגוי (עגבת). במקום דלקת בדרכי העיכול נרשם קוד מחלת מעיים אחרת (דיזנטריה). "במצב כזה החולה עלול לקבל טיפול שאינו מתאים לצרכיו הרפואיים".

בשל מחסור במיטות אשפוז, ציין המבקר, חולים משוחררים לבתיהם לפני שקיבלו את הטיפול הרפואי הנחוץ להם. "שיעור התפוסה בבתי החולים עומד על 140% ויותר -  גבוה יחסית בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD. חולים מאושפזים במסדרונות, במעברים ובחדרי האוכל, ללא וילון או פרגוד, חשופים לחולים אחרים ולמבקרים במחלקות. אשפוז בתנאים אלו איננו מאפשר לשמור על פרטיות החולה ופוגע בכבודו".

על המחסור במאות מיטות בטיפול נמרץ נכתב בדו"ח: "מטופלים הזקוקים למיטות אלו מועברים לאשפוז במחלקות אחרות שאינן מתאימות להם ואינם מקבלים את הטיפול וההשגחה שהם זקוקים להם. יותר מ-500 חולים מוגדרים ב"סיכון מוגבר למות" בשל מחסור במיטות טיפול נמרץ.

בעיה מהותית בתקצוב בתי החולים והקופות

דו"ח המבקר מפרט בעיות ועיוותים במערכת הבריאות, וממליץ למשרד הבריאות לבצע תכנון מחודש של המערכת, ולקבוע כיצד עליה להיראות בטווח הארוך. על המשרד, מציין המבקר, לבחון את היקף התשתיות הקיים מול הדרוש ואת שיטת ההתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים.

הדו"ח קובע, כי משרד הבריאות נוהג כיום לתכנן את תקצוב כל בית חולים על בסיס היסטורי ולפי היעדים של השנה הקודמת ואינו בודק באופן מקיף את הצרכים בפועל של בתי החולים באזורי המדינה השונים. כמו כן, לא מתוכננת חלוקת האחריות בין בתי החולים למרפאות הקהילה של קופות החולים, והתוצאה היא שירותים כפולים ומיותרים.

הדו"ח מציין, כי אין תכנון מרכזי של פיתוח המערכת לפי צרכי הציבור; החלטות מתקבלות לפי שיקולי עלות נקודתיים של כל גוף וגוף. עקב כפל תשתיות, בתי חולים במרכז הארץ, הקרובים זה לזה מבחינה גיאוגרפית, מפתחים שירותים זהים. למשל: יחידות הפריה חוץ-גופית והשתלות איברים שקיימות ב"איכילוב", "שיבא" ו"בילינסון".

המבקר ציין שליקויים רבים הנוגעים לניהול תקציב מערכת הבריאות מקורם בהתנהלות משרד הבריאות והאוצר. "נדרש טיפול שורש לחיסול הגירעון המובנה בתקציב הבריאות. על משרדי הבריאות והאוצר לבחון אם המענה התקציבי שניתן עד כה למשבר התקציבי הולם. וזאת באמצעות בחינת כל צרכי מערכת הבריאות אל מול מקורות המימון שלה. על ראש הממשלה ושר הבריאות לעקוב באופן צמוד אחר התקדמות הפעולות לשיקום תקציב הבריאות עד להיחלצות מהמשבר", נאמר בדו"ח.

על קופות החולים נאמר בדו"ח שהן מתנהלות בשנים האחרונות "בנסיבות קבועות של מצוקה תקציבית. סכומי הסיוע הניתנים להן הולכים וגדלים, מ-2009 ועד שנת 2012 חל בסכומים אלה גידול של יותר מ-100%. תקציב משרד הבריאות (יותר מ-30 מיליארד שקל) הוא אמנם השלישי בגודלו בין תקציבי כל משרדי הממשלה - אולם משנת 2009 ואילך נמצאת מערכת הבריאות במשבר תקציבי שהולך ומעמיק. הוא בא לידי ביטוי בגירעון תקציבי מובנה וקבוע בכל המרכיבים".

"לצורך מתן שירות במסגרת תיירות רפואית, משתמשים (בתי החולים) במשאבים ובתשתיות בתי החולים, כאשר יש בהם מחסור"

תגובת משרד הבריאות: "תקצוב בתי החולים הוא רק דוגמא לשיטה שבה נוקט האוצר ביודעין שעיקרה תקצוב בחסר של המערכת בתחילת השנה וסגירת הגירעונות בדיעבד".

בעיה בתורים ל-MRI

הדו"ח מציין, כי משרד הבריאות לא קבע תקן מחייב לזמן ההמתנה המרבי לבדיקות דימות על-פי הדחיפות – ובחלק מהמקרים זמן ההמתנה היה בלתי סביר - 90 יום לבדיקה ללא הרדמה; כאשר מדובר ב-MRI בהרדמה (לילדים) – ההמתנה התארכה עד כדי חצי שנה.

הדו"ח מציין, כי בישראל יש כיום 18 מערכות MRI – כלומר 3 ל-1 מיליון תושבים, "לעומת 14 למיליון במדינות ה-OECD". המבקר קובע, כי זכויות החולה לא נשמרות בכל הקשור לבדיקות דימות. חוק זכויות החולה קובע שיש למסור לו מידע על הטיפול המוצע ועל הסיכונים הכרוכים בו וכן על חלופות אפשריות. אולם הביקורת העלתה, שב-17 מתוך 18 בתי החולים שנבדקו, לא מביאים לידיעת החולים את האפשרות לבצע את בדיקת הדימות הדרושה להם ללא קרינה מייננת - MRI במקום CT. עלות בדיקת CT מגיעה ל-600 שקל בעוד שעלות בדיקת MRI עומדת על כ-2,200 שקל.

"למרות שבמקרים רפואיים מסוימים רצוי להפנות ל-MRI, בפועל מתבצעת בדיקת CT החושפת את הנבדק לקרינה מיותרת והיא גם מתאימה פחות למצב הרפואי - וכל זאת רק משום שעלות הבדיקה פחותה בהרבה", נכתב בדו"ח.

תיירות רפואית

נושא אחר הנכלל בדו"ח הביקורת מתייחס לפגיעה בחולים ישראלים בשל ענף תיירות המרפא. "הדבר חמור במיוחד בשל העובדה שלצורך מתן שירות במסגרת תיירות רפואית, משתמשים במשאבים ובתשתיות בתי החולים כאשר יש בהם מחסור. אלו נועדו בראש ובראשונה לשמש את כלל תושבי ישראל", נכתב בדו"ח.

לפי הדו"ח, ב"שיבא" 36% מהישראלים המתינו לבדיקת MRI ללא הרדמה ולא דחופה יותר מ-64 יום, לעומת 6% מתיירי המרפא. ברמב"ם 24% מהחולים הישראלים עברו בדיקה לא דחופה וללא הרדמה בתוך שבוע – לעומת 100% מתיירי המרפא. בבילינסון רק 4% מתיירי המרפא חיכו לפענוח בדיקה במשך יותר מ-5 ימים, לעומת 60% מהישראלים.

בריאות השן

בנושא בריאות השן נאמר בדו"ח, כי 28% מאוכלוסיית החיילים והלוחמים בזרועות הביטחון השונות סובלים ממצב שיניים לא תקין. כך גם בקרב קשישים ונזקקים שאינם יכולים להרשות לעצמם לטפל בבעיה באורח פרטי.

המבקר ציין, כי למרות המלצות הדו"ח משנת 2005, משרד הרווחה לא מיפה את האוכלוסייה הנזקקת, לא העריך את ההוצאה התקציבית הנדרשת לטיפולי שיניים בנזקקים (ובהם קשישים), וממילא לא הביא מידע זה לממשלה לקבלת החלטה על אופן יישום הסיוע להם. המבקר קובע, כי מצב בריאות השיניים של הקשישים בארץ לפני כעשור היה גרוע יחסית למדינות המערביות, ובהיעדר פעולות ייחודיות לתיקון - המצב היום דומה לעבר.

נושאים קשורים:  חדשות,  דו"ח המבקר 2015,  מבקר המדינה,  ליקויים,  בתי החולים הממשלתיים,  משרד הבריאות,  חוק זכויות החולה,  MRI,  זיהומים נרכשים