מטרת המחקר היתה להעריך את היעילות והבטיחות של וילדגיפטין כתוספת לטיפול בסולפונילאוראה, בחולים סינים עם סוכרת סוג-2 לא מואזנים דיו עם מונותרפיה של סולפונילאוריאה.
עוד בעניין דומה
מחקר זה ארך 24 שבועות והיה מבוקר פלצבו, כפול סמיות , אקראי והשווה וילדגליפטין 50 מג פעם ביום לעומת פלצבו כטפול נוסף לגלימפיריד בחולי סוכרת 2 לא מאוזנים (HbA1c 7.5%-11.0% ) תחת טפול בסולפונילאוראה במינון יציב למשך למעלה מ 12 שבועות לפני הכניסה למחקר.
279 מטופלים הוקצו באקראי לקבל וילדגליפטין (n = 143) או פלצבו (n = 136). בפתיחת המחקר גיל ממוצע היה 58.5 שנים, משקל ממוצע 68.1 קג , משך מחלה 6.9 שנים ומינון גלימפיריד יומי 3.3 מג.
לאחר 24 שבועות, השינוי הממוצע המותאם ב HbA1c היה -0.7% בקבוצת הוילדגליפטין ו -0.2% בקבוצת הפלצבו, עם הבדל בין הקבוצות של -0.5% , P < 0.001 . הפרש בין הקבוצות בשינוי הממוצע המותאם ברמת סוכר בצום היה -0.4 ממול/ליטר (P = 0.160) . נצפתה ירידה קלה אך לא מובהקת סטטיסטית במשקל גוף ב-2 הקבוצות.
לא דווחו אירועי היפוגליקמיה ב 2 הקבוצות כולל במטופלים שהשיגו רמת HbA1c מתחת 7% . מטופלים ב-2 הקבוצות דיווחו על שעור נמוך ובר השוואה של תופעות לוואי (14.0% vs. 17.8%) ותופעות לוואי חמורות (0.7% בכל קבוצה).
החוקרים הסיקו, כי וילדגליפטין כתוסף לסולפונילאוראה, נמצא יעיל בחולים סינים עם סוכרת סוג 2 , ללא עליה בסיכון להיפוגליקמיה ולהשמנה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
