שבוע המודעות לסוכרת

השפעת מעכב DPP4 וילדגליפטין על מעכב שפעול פלסמינוגן 1 בחולי סוכרת

טיפול בסוכרת סוג-2 עם וילדאגליפטין עשוי למנוע התקדמות של מחלה קרדיוווסקולרית אטרוסקלרוטית, בחולים סוכרתיים, על ידי הפחתת רמות PAI-1 בסרום ושיפור במטבוליזם של טריגלצרידים

29.10.2015, 13:34
סוכרת, בדיקת רמת סוכר (צילום: אילוסטרציה)

מעכבי DPP4 יכולים להשפיע על רמות מעכב שפעול פלסמינוגן 1 (PAI-1) בסרום הקשור במטבוליזם של טריגליצרידים, אשר הינו גורם פרוגנוסטי לתחלואה קרדיווסקולרית בחולי סוכרת.

המחקר בן ה-8 שבועות, פרוספקטיבי, אקראי הוקצו חולי סוכרת סוג 2 אשר אינם מאוזנים דיו לטיפול בוילדגליפטין (59 מג פעמיים ביום, N=49) ולטיפול בפלצבו (n=49). פרמטר ההשפעה העיקרי שנמדד היה השינוי ברמה של מעכב משפעל פלסמינוגן (PAI-1) . תוצאות משניות שנמדדו היו השינויים ברמות בסרום של ליפופרוטאינים עשירים-בטריגלצרידים.

בקבוצת הוילדגליפטין נצפתה ירידה מובהקת ברמת PAI1 ב 16.3% (p <0.0001) וירידה מובהקת ברמת טריגליצרידים, כולסטרול remnant-like ואפוליפופרוטאין B ב 12.1% (p = 0.002), 13.9% (p = 0.003) ו 9.5% (p <0.0001), בהתאמה.

שינויים דומים לא נצפו בקבוצת הפלצבו. ניתוח רגרסיה רב משתנים זיהה את השינוי האבסולוטי מרמת הפתיחה ב PAI1, אך לא ברמת סוכר בצום או המוגלובין מסוכרר, כגורמי מנבאים עצמאיים של שינוי בטריגליצרידים, כולסטרול remnant-like ואפוליפופרוטאין B.

החוקרים הסיקו, כי טיפול בסוכרת סוג-2 עם וילדאגליפטין עשוי למנוע התקדמות של מחלה קרדיוווסקולרית אטרוסקלרוטית, בחולים סוכרתיים, על ידי הפחתת רמות PAI-1 בסרום ושיפור במטבוליזם של טריגלצרידים.

מקור:
Am J Cardiol. 2015 Feb 15;115(4):454-60. doi: 10.1016/j.amjcard.2014.11.044. Epub 2014 Dec 17. Effect of dipeptidyl peptidase-4 inhibitor, vildagliptin on plasminogen activator inhibitor-1 in patients with diabetes mellitus. Tani S1, Takahashi A2, Nagao K3, Hirayama A3.

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת סוג 2,  וילדאגליפטין,  מטבוליזם,  טריגליצרידים,  סוכרת