מדידות אנתרופומטריות נקשרו בעבר לעמידות לטיפול המונע היווצרות כלי דם חדשים (anti-angiogenic) והישרדות.
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקטיבי זה נכללו מטופלים עם קרצינומה מתקדמת של תאי הכבד (hepatocellular carcinoma) אשר טופלו עם סוראפניב (Sorafenib - Nexavar) או בריבאניב (Brivanib) בשנים 2008-2011.
בוצעה הערכה של מדידות אנתרופומטריות על ידי טומוגרפיה ממוחשבת (CT) והוערכו היחסים של מדידות אלו עם רעילות תרופתית, תגובה רדיולוגית ושיעורי ההישרדות הכללית.
בסך הכל, נכללו בניתוח הסופי 52 מטופלים עם סרטן כבד בדרגות Bי(38%) ו-Cי(62%) לפי Barcelona Clinic Liver Classificationי(BCLC), רמות α-fetoprotein של 29,554 ± 85,654 ננוגרם למיליליטר בממוצע והישרדות כללית של 10.5 חודשים בממוצע.
דלדול שרירים (sarcopenia) נקשר עם שיעור גבוה של תסמונת כפות הידיים והרגליים (hand–foot syndrome).
נמצא קשר מובהק בין סיווג לפי הקריטריונים של mRECISTי (Modified Response Evaluation Criteria In Solid Tumours) ושל Choi, אך לא של RECIST, לבין סיכויי ההישרדות.
היעדר תסמונת כפות הידיים והרגליים והצטברות רבה של שומן תוך-בטני (visceral fat) נקשרו עם מחלה מתקדמת, לפי הערכות קריטריוני RECIST ו-mRECIST.
ניתוח רב-משתנים מצא, כי הצטברות רבה של שומן תוך-בטני (יחס סיכון, HRי: 3.6), מסת גוף נמוכה (HR: 1.8) ונוכחות תסמונת כפות הידיים והרגליים (HRי: 1.8) קשורים באופן מובהק להישרדות הכללית.
ניתוחים רבי-משתנים התלויים בזמן מצאו, כי המאפיין היחיד שקשור להישרדות הוא הצטברות של שומן תוך-בטני רב.
נפח השומן התוך-בטני קשור להישרדות של חולים עם קרצינומה מתקדמת של תאי הכבד ועשוי להיות גורם ניבוי לעמידות ראשונית למעכבי טירוזין קינאז.