מחקרים

פעילות גופנית בעצימות גבוהה משפרת תפקוד הלב ומורידה שומנים בכבד בחולי סוכרת

מחקר מצא, כי הפעילות הגופנית שיפרה את מבנה ותפקוד הלב, הורידה את השומנים בכבד וסייעה לשפר את הבקרה על הסוכרת במטופלים עם סוכרת סוג 2, בהשוואה לקבוצת מטופלים שלא עברו התערבות

31.12.2015, 09:26
פעילות גופנית, שחייה (צילום: אילוסטרציה)

מחלת לב נותרה הסיבה המובילה לתמותה בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2. אף על פי כן, מספר מועט בלבד של אסטרטגיות פותחו על מנת להתמודד עם בעיות התפקוד הלבביות.

המחקר המבוקר האקראי הנוכחי ביקש לחקור אם פעילות גופנית תקופתית בעצימות גבוהה יכולה להוות טיפול פוטנציאלי שישפר את מבנה הלב ותפקודו בסוכרת סוג 2. ההשפעה של הפעילות הגופנית על השומן בכבד ועל האיזון המטבולי נחקרה גם היא.

בעזרת תוכנה אינטרנטית לחלוקה אקראית, 28 מטופלים עם סוכרת סוג 2 (שהותאמו מבחינת הדיאטה ושימוש במטפורמין [metformin, שם מסחרי: גלוקופאג']) חולקו באופן אקראי לקבלת 12 שבועות של פעילות גופנית פריודיות בעצימות גבוהה (n=14, קבוצת פעילות גופנית) או המשך של הטיפול הרגיל (n=14, קבוצת ביקורת).

תפקוד ומבנה הלב נמדדו על ידי דימות תהודה מגנטית (MRIי), 3.0 טסלה, וטכניקת סימון (tagging). שומן בכבד נקבע על ידי ספקטרוסקופיה של תהודה מגנטית מסוג H, ובקרת הגלוקוז נבדקה על ידי מבחן העמסת סוכר. ניתוח של תוצאות ה-MRI בוצע על ידי חוקר, שהיה סמוי לחלוקה לקבוצות. כל שלבי המחקר בוצעו בניוקאסל על נהר הטיין, שבבריטניה.

חמישה מטופלים לא סיימו את המחקר ולכן לא נכללו בניתוח הנתונים הסופי, על כן נותרו במחקר 12 מטופלים בקבוצת הפעילות הגופנית, ו-11 מטופלים בקבוצת הביקורת.

בהשוואה לקבוצת הביקורת, במטופלים בקבוצת הפעילות הגופנית השתפר מבנה הלב (מסת קיר החדר השמאלי עלתה מ-104±17 גרם ל-116±20 גרם לעומת ירידה מ-107±25 גרם ל-105±25 גרם, p<0.05) וכן התפקוד הסיסטולי (נפח פעימה מ-76±16 מ"ל ל-87±19 מ"ל לעומת 79±14 מ"ל ל-75±15 מ"ל, p<0.01).

כמו כן, בקבוצת הפעילות הגופנית קצב המילוי הדיאסטולי גדל (מ-241±84 ml/s ל-299±89 ml/s לעומת 250 ±44 ml/s ל-251±47 ml/sי, p<0.05), והסיבוב המקסימלי קטן (מ-8.1±1.8° ל-6.9±1.6° לעומת מ-7.1±2.2° ל-7.6±1.9°, p<0.05).

לאחר הפעילות הגופנית הפריודית נצפתה ירידה יחסית של 39% בשומן בכבד (p<0.05) וכן ירידה בהמוגלובין A1c (מ-7.1±1.0% [54.5 mmol/mol] ל-6.8±0.9% [51.3 mmol/mol] לעומת מ-7.2±0.5% [54.9 mmol/mol] ל-7.4±0.7% [57.0 mmol/molי], p<0.05).

השינויים בשומן בכבד היו בקורלציה לשינויים בהמוגלובין A1cי (r=0.70, p<0.000) ולרמות הגלוקוז לאחר שעתיים (r=0.57י, p<0.004). לא נצפו תופעות לוואי הקשורות לטיפול.

מחקר זה הוא הראשון שהראה שיפור במבנה ותפקוד הלב במקביל לירידה בשומן בכבד, בעקבות התערבות עם פעילות גופנית בסוכרת סוג 2. צוותים קליניים צריכים לשקול פעילות גופנית פריודית בעצימות גבוהה כטיפול שמשפר את הסיכון הקרדיו-מטאבולי במטופלים עם סוכרת סוג 2.

מקור:
Cassidy, S., Thoma, C., Hallsworth, K., Parikh, J., Hollingsworth, K., Taylor, R., . . . Trenell, M. (2016). High intensity intermittent exercise improves cardiac structure and function and reduces liver fat in patients with type 2 diabetes: a randomised controlled trial. Diabetologia, 59(1), 56-66. doi: 10.1007/s00125-015-3741-2

נושאים קשורים:  מחקרים,  פעילות גופנית פריודית בעצימות גבוהה,  סוכרת סוג 2,  שומן בכבד,  מבנה הלב,  תפקוד הלב,  סיכון קרדיווסקולרי
תגובות