בהנחיות האחרונות לטיפול בלחץ דם גבוה, שונו ההמלצות ליעדי לחץ דם לערכים נמוכים יותר במטופלים בעלי סיכון גבוה, כגון מטופלים עם מחלות קרדיווסקולריות, מחלת כליות או סוכרת.

השינויים הללו מלווים בחוסר ודאות לגבי השאלה אם הורדה יותר אינטנסיבית של לחץ דם קשורה בירידה גדולה יותר בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים או כלייתיים משמעותיים.

מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את היעילות והבטיחות של אסטרטגיות טיפול אינטנסיביות להורדת לחץ דם.

בכדי לבצע את סקירת הספרות והמטה-אנליזה, ביצעו החוקרים חיפוש שיטתי ב-MEDLINE, Embase וב-Cochrane Library, של מחקרים שפורסמו בין ינואר 1950 ועד נובמבר 2015. החוקרים כללו מחקרים מבוקרים אקראיים בהם בוצע מעקב של לפחות שישה חודשים, בהם חולקו המשתתפים באופן אקראי לקבל טיפול אינטנסיבי יותר לעומת טיפול אינטנסיבי פחות להורדת לחץ הדם, שכלל הבדלים ביעדי לחץ הדם או בשינויים בלחץ הדם מזמן הבסיס.

לא הוצאו מהסקירה מחקרים על בסיס גיל המטופלים ולא היתה הגבלה של שפת המחקר. בוצעה מטה-אנליזה לבדיקת השפעת ירידת לחץ הדם על הסיכון היחסי (relative risk - RR) לפתח אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים (התקף לב, שבץ, כשל לבבי או מוות מסיבה לבבית); לסיכון לתמותה מסיבה לא וסקולרית או מכל הסיבות; לסיכון לפתח מחלת כליות סופנית; לפתח תופעות לוואי; וכן לסיכון היחסי להתפתחות של אלבומינוריה ושל החמרה במחלות עיניים, במחקרים בהם השתתפו מטופלים עם סוכרת.

החוקרים זיהו 19 מחקרים שכללו 44,989 משתתפים, ובהם נרשמו 2,496 אירועים קרדיווסקולריים במהלך 3.8 שנות מעקב (טווח 1.0-8.4 שנים).

תוצאות המטה-אנליזה הראו, שלאחר ביצוע חלוקה אקראית, מטופלים היו בקבוצת הטיפול האינטנסיבי יותר להורדת לחץ הדם היו בעלי רמות לחץ דם ממוצעות של 133/76 מ"מ כספית, בהשוואה ל-140/81 מ"מ כספית, בקבוצה שקיבלה טיפול פחות אינטנסיבי.

בהורדה אינטנסיבית של לחץ הדם הייתה ירידה בסיכונים היחסיים של: אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים (14% [רווח סמך 95%: 21-4]), התקפי לב (13% [24-0]), שבץ (22% [32-10]), אלבומינוריה (10% [16-3]) והחמרה של מחלות עיניים.

אף על פי כן, לטיפול אינטנסיבי ביתר לחץ הדם לא הייתה השפעה חד משמעית על הסיכון היחסי לפתח: כשל לבבי (15% [רווח סמך 95%: (11-) - 34]), תמותה קרדיווסקולרית (9% [(11-) - 26]), תמותה כוללת (9% [(3-) - 16]), או מחלת כליות סופנית (10% [(6-) - 23]).

הירידה באירועים קרדיווסקולריים משמעותיים הייתה עקבית בקרב קבוצות שונות של מטופלים, והורדה נוספת של לחץ דם הוסיפה רווח נוסף וברור, אפילו במטופלים עם לחץ דם סיסטולי נמוך מ-140 מ"מ כספית.

הרווח הכולל היה הכי משמעותי במחקרים בהם הוכללו מטופלים עם מחלות וסקולריות, מחלות כליה או סוכרת. תופעות לוואי חמורות שקשורות בהורדת לחץ הדם דווחו רק בשישה מחקרים והיו בעלי שיעור היארעות של 1.2% לשנה בקבוצות שטופלו באופן אינטנסיבי בלחץ הדם, בהשוואה לשיעור של 0.9% בקבוצות שלא טופלו באופן אינטנסיבי (סיכון יחסי: 1.35 [רווח סמך 95%: 1.97-0.93]).

לחץ דם נמוך מאוד היה יותר שכיח בקבוצה שקיבלה טיפול יותר אינטנסיבי (סיכון יחסי 1.68 [רווח סמך 95%: 5.89-1.21], p=0.015), אבל העלייה המוחלטת במדד זה הייתה נמוכה (0.3% לעומת 0.1% לשנת אדם, למשך כל תקופת המעקב).

החוקרים מסכמים, כי הורדה אינטנסיבית של לחץ הדם סיפקה הגנה וסקולרית טובה יותר בהשוואה למשטרי המתן הסטנדרטיים. במטופלים עם סיכון גבוה, ישנו רווח נוסף מטיפול אינטנסיבי להורדת לחץ הדם, כולל במטופלים עם לחץ דם סיסטולי נמוך מ-140 מ"מ כספית. החוקרים חותמים בכך, שהרווח המוחלט של הורדה אינטנסיבית של לחץ הדם במטופלים עם סיכון גבוה הוא גדול.

מקור:
Xie, X., Atkins, E., Lv, J., Bennett, A., Neal, B., Ninomiya, T. Rodgers, A. Effects of intensive blood pressure lowering on cardiovascular and renal outcomes: updated systematic review and meta-analysis. The Lancet, 387(10017), 435-443. doi: 10.1016/S0140-6736(15)00805-3