סקר המעקב GERODIAB הוא המחקר הצרפתי הראשון מסוגו שבחן את ההשפעה של שליטה גליקמית על תחלואה ותמותה במשך חמש שנים בקרב חולי סוכרת סוג-2 בני 70 ומעלה. כמו כן, נבחנו בעת הגיוס למחקר מאפיינים הקשורים להידרדרות קוגניטיבית.
עוד בעניין דומה
בוצע מחקר תצפית פרוספקטיבי ורב-מרכזי אשר כלל 987 מטופלים עם אוטונומיה שמורה שטופלו ב-56 מרפאות סוכרת ברחבי צרפת. רמת הקוגניטיביות נבחנה באופן שיטתי במבחן קצר לאבחון מנטלי (Mini-Mental State Examinationי – MMSE).
הפרעות קוגניטיביות הוגדרו כשיטיון (דמנציה) ידוע ו/או ציון הנמוך מ-25 ב-MMSE. הממצאים נותחו במבחני Kruskal–Wallis וחי בריבוע. ניתוח רב-משתנים בוצע על ידי רגרסיה לוגיסטית מדורגת.
284 (28.8%) מטופלים היו עם הפרעה קוגניטיבית. מטופלים אלו היו מבוגרים יותר לעומת המטופלים שהיו ללא הפרעות קוגניטיביות (78.4 ± 5 לעומת 76.5 ± 4.8 שנים, P < 0.001), והיו ברובם נשים (60.2% לעומת 48.8%, P < 0.001), עם משך זמן דומה של מחלת הסוכרת (17.6 ± 11.1 לעומת 17.9 ± 10.7 שנים, P = 0.651), אך עם ערכים גבוהים יותר של המוגלובין מסוכרר (HbA1cי) (7.8% ± 1.5% לעומת 7.5% ± 1.2%, P = 0.002).
כמו כן, מטופלים עם הפרעות קוגניטיביות טופלו לעתים קרובות יותר באינסולין (65.1% לעומת 54.3%, P = 0.002) אך לעתים רחוקות יותר במטפורמין (Metformin – Glucophage, Glucominי) (40.1% לעומת 52.3%, P < 0.001).
בניתוח רב-משתנים נמצא, כי הפרעות קוגניטיביות קשורות לגיל, מין וערכי HbA1c בסדר יורד (התאמה: 64.1%, P < 0.001). מבין סיבוכי מחלת הסוכרת, ליקוי קוגניטיבי נמצא קשור לנוירופתיה היקפית (37.3% לעומת 24.5%, P < 0.001), מחלות בכלי הדם המוחיים (20.8% לעומת 13.8%, P = 0.007) ואי ספיקת לב (14.1% לעומת 8.5%, P = 0.009).
החוקרים מסכמים, כי מחקר GERODIAB הראה שהפרעות קוגניטיביות קשורות לערכי HbA1c ולחלק מסיבוכי מחלת הסוכרת, ולכן ייתכן כי קיימים מנגנונים פתולוגיים דומים להידרדרות קוגניטיבית ולמחלת הסוכרת.
החוקרים מציינים, כי סקירות שיטתיות עשויות להועיל לחולי סוכרת מבוגרים בזיהוי הפרעות קוגניטיביות.