רופאים מ"קליבלנד קליניק", שחקרו את התרופה החדישה Evacetrapib של "אליי לילי" מצאו כי למרות שהשימוש בה הפחית את רמות ה-LDL (הכולסטרול הרע) ב-37% והעלה ב-130% את רמות ה-HDL (הכולסטרול הטוב) – היא כשלה בהפחתת שיעור האירועים הקרדיווסקולאריים המג'וריים, כמו התקף לב, שבץ ואנגינה פקטוריס ותמותה מסיבות קרדיווסקולאריות.
עוד בעניין דומה
המחקר (שלב 3) בניסוי קליני רב-מרכזי הופסק בהמלצת ועדת מומחים עצמאית, שתפקידה היה לבצע ניטור אחר הנתונים. התברר, כי התרופה לא תשיג את יעדה, להביא להפחתה באירועים הלבביים.
פרטים אלו נמסרו שלשום (א') בכנס המדעי השנתי ה-65 של הקולג' האמריקני לקרדיולוגיה שנערך בשיקגו.
"התבוננות רק באפקטים של טיפול ברמות הכולסטרול לא תמיד מאפשרת תרגום המצביע על היתרונות הקליניים של התרופה"
"התגלה לנו פרדוקס: התרופה יותר מהכפילה את ה-HDL והפחיתה את רמות ה-LDL, כמו רבות מתרופות הסטטינים, אבל לא היה לה שום אפקט על אירועים לבביים", מסר ד"ר סטיב ניסן, ראש מערך הרפואה הקרדיווסקולארית ב"קליבלנד קליניק". הוא הוסיף: "הממצאים רק מדגישים את חשיבות הביצועים של מחקרים קליניים בהיקפים גדולים ובאיכות גבוהה, כיוון שהתבוננות רק באפקטים של טיפול ברמות הכולסטרול לא תמיד מאפשרת תרגום המצביע על היתרונות הקליניים של התרופה".
בניסוי, בשם ACCELERATE, נטלו חלק יותר מ-12 אלף מטופלים ביותר מ-540 אתרים רפואיים. כל החולים הוגדרו כבעלי סיכון גבוה לבעיות קרדיווסקולאריות חמורות. הם קיבלו באורח אקראי או 130 מ"ג של Evacetrapib או תרופת דמה (פלסבו) על בסיס יומי, יחד עם טיפול רפואי סטנדרטי במהלך כל הניסוי.
החולים הציגו 30 יום עד שנה לפני תחילת הניסוי תסמינים קורונאריים אקוטיים, וביניהם היו כאלו שאובחנו כחולים בטרשת כלי דם במוח (cerebrovascular atherosclerotic disease) או מחלה וסקולארית פריפרית או שהיו גם חולי סוכרת וגם חולי מחלת עורקים כליליים.
אלו שקיבלו את התרופה החדישה אכן הציגו הפחתה ברמות ה-LDL ב-37% ובמקביל עלייה ב-130% ב-HDL. ועם זאת, עדיין השיפור בכולסטרול לא השיג את המטרה בהפחתה כלשהי של תמותה מסיבה קרדיווסקולארית, התקף לב, שבץ, הימנעות מהצורך בניתוחי מעקפים או אשפוז עקב כאבים בחזה בגלל אנגינה לא יציבה.
החוקרים מסרו, כי היתה הפחתה גבולית בכל גורמי התחלואה באותה קבוצת מטופלים שקיבלה את התרופה, אך לא נראתה ירידה בתמותה."קיווינו בלי ספק לתוצאות אחרות ועתה לא נותר לנו אלא לנסות להבין מדוע לא נראו יתרונות בטיפול בתרופה הזאת", הוסיף ד"ר מייקל לינקוף (Lincoff), מנהל מרכז התיאום המחקרי והניסוי הקליני ב"קליבלנד קליניק", שהיה החוקר הראשי בניסוי.
"הניסוי העלה שורה של שאלות בדבר היתרונות שבהעלאת רמות HDL ובכלל לגבי עתידה של קבוצת התרופות הנ"ל", אמר ד"ר לינקוף בעת הצגת ממצאי המחקר.
ה-Evacetrapib היא תרופה ביולוגית מקבוצה חדשה שנועדה לעכב את ה-CETP - החלבון-המעביר של הכולסטרול (Cholesterylester transfer protein). כאשר פותחה היתה הערכה שתשיג את היעד של הקטנת סיכון לאירועי לב חמורים. הניסוי בה החל ב-2014 בהשתתפות 165 יפנים ובהדרגה התרחב. בכנס נמסר, כי זה הכישלון השלישי של ניסוי בתרופה מאותה קבוצה.
הניסוי הראשון נעשה ב-Torcetrapib, והוא הופסק עקב עלייה בתופעות לוואי שליליות. כן הופסק ניסוי ב-dalcetrapib – מעכב CETP שגם בו התברר שאינו יעיל. אחרי שני הכישלונות הקודמים תלו תקוות רבות ב-Evacetrapib עקב היותה פוטנטית וחסרה רעילות. התרופות שנחקרו, היתה ההערכה, עשויות היו להחליף את הסטטינים, קבוצת תרופות נפוצה במיוחד, מאחר שרבים מהמטופלים בהם עדיין ממשיכים לחוות אירועים קרדיווסקולאריים ולרופאים והחוקרים עדיין אין תשובה מניחה את הדעת למה.
גם Repatha הצליחה להוריד רמות LDL
מחקר אחר שעליו דווח בכנס הקרדיולוגים האמריקני מצא כי תרופת ה- Repatha, מעכב PCSK9 הניתנת בזריקה תת-עורית אחת לשבועיים, הצליחה להוריד עד 60% ברמות ה-LDL. יתרונה בכך שאינה גורמת לתופעות לוואי, הכוללות למשל כאבי שרירים אצל חלק מהמטופלים הנוטלים סטטינים.
התכשיר, שהוגדר כדור החדש של הטיפול בכולסטרול, איננו נכלל עדיין בסל התרופות בישראל, אך הוא אושר על ידי ה-FDA וגם על-ידי רשות התרופות האירופית. עלותו מוערכת כיום בכ-500 דולר לזריקה, כך שטיפול כזה עשוי להסתכם עבור חולה בישראל בכ-18 אלף שקל בשנה. בכמה מחלקות קרדיולוגיות בארץ כבר מאפשרים שימוש בה למטופלים עם ביטוחים פרטיים.
בניסוי הקליני נכללו 218 מטופלים. לאחר 24 שבועות, 52.8% מאלו שקיבלו את הזריקה הראו ירידה של הכולסטרול הרע LDL, בהשוואה ל-16.7% בלבד מאלה שקיבלו את התרופה הביולוגית ezetimibe. עורכי המחקר הדגישו במיוחד את ההפחתה בתלונות השכיחות של מטופלים בסטטינים. רק 13% מהמשתתפים בניסוי התלוננו כל כאבי שרירים, בהשוואה ל-45% שקיבלו את התרופה ezetimbe.
עוד נמסר, כי מדובר בתרופה פוטנטית שעשויה להיות מתאימה לחולים בסיכון גבוה מאד לחלות במחלות לב שודיווחו על כאבים עזים כתופעת לוואי של סטטינים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
