חדשות

מעקב ארוך-טווח: שחזור הוושט הראשון שנעשה בבני אדם עבר בהצלחה

שבע שנים אחרי הניתוח הראשון מסוגו, וארבע שנים אחרי שהוצאו תומכנים שהוצבו בגופו, דיווחו הרופאים בסוף השבוע ב-The Lancet כי החולה מסוגל לאכול כרגיל ואינו סובל מבעיות בבליעה

ניתוח, חיטוי (צילום: אילוסטרציה)

רופאים אמריקנים דיווחו בסוף השבוע בכתב העת The Lancet על מקרה ראשון בבני אדם בו שוחזר בהצלחה ושט עבור חולה שהיה במצב קריטי עקב פגיעה חמורה. לצורך כך השתמשו הרופאים ברקמות ובתומכנים. החוקרים דיווחו, כי שבע שנים לאחר שבוצעה הפרוצדורה הניתוחית-שיקומית, ו-4 שנים לאחר שהתומכנים הוצאו, החולה מסוגל לאכול באופן נורמלי, מקפיד לשמור על משקל גוף ללא בעיות בליעה.

עד למקרה זה, הטכנולוגיה של בנייה ועיצוב מחדש נוסתה בבעלי חיים בלבד. מחברי הדיווח, ובראשם פרופ’ קולווינדר דואה (Kulwinder Dua) מהקולג' הרפואי של ויסקונסין במילווקי, ציינו כי בעקבות תוצאת ההליך, יש לברר אם ניתן ליישם את השחזור גם במקרים אחרים.

בדיווח נמסר כי הצוות השתמש בתומכן (סטנט) ממתכת כשלד לא-ביולוגי, ובמטריצה של רקמה בעלת יכולת התחדשות מתרומת עור אנושי, על מנת לבנות מחדש את הוושט הפגום במלואו - באורך 5 ס"מ ובעובי דפנות זהה לטבעי - עבור גבר בן 24.

הפגם ברקמה כוסה באופן כירורגי תוך שימוש ברקמה בעלת יכולת רגנרטיבית. היא רוססה בג'ל-פלסמה עשיר בטסיות ש"יוצרה" מדמו של החולה

הגבר הוחש בדחיפות לבית חולים עם קרע נרחב בוושט כתוצאה מזיהום מסכן-חיים וכאשר איננו מסוגל לבלוע. כל זאת כחלק מסיבוכי פציעה קשה בתאונת דרכים שהותירה אותו משותק חלקית. למרות כמה ניתוחים שעבר, הפגיעה בוושט היתה גדולה מדי מכדי שניתן יהיה לתקנה בדרכים מקובלות.

הוושט הוא צינורית שרירית חלולה שמחברת את הפה לקיבה ומובילה אליה מזון ונוזלים. כריתת וושט (Oesophagectomy) נעשית לעתים במסגרת טיפול בסרטן או בפציעות קשות, ואז מחברים את שארית הוושט לקיבה על מנת שלחולה תהיה אפשרות לבלוע ולהעביר מזון. לשם כך משתמשים באורח חלקי בקיבה או במעי כדי לאפשר את החיבור.

אלא שהפרוצדורה הזאת לא היתה אפשרית במקרה שתואר בדיווח, משום שהנזק והפגיעה בוושט היו גדולים מדי, לצד העובדה שהמטופל היה במצב קשה וחולה מדי מכדי לעבור את ההליך הכירורגי המוכר. הצוות החליט לנסות טכנולוגיה שנוסתה לפני כן רק בבעלי חיים.

לאחר ההליך נעשו פעולות לזירוז הרגנרציה של רקמת השריר תוך שימוש בחומרים זמינים שאושרו בידי ה-FDA כדי "לתקן" פגמים ופגיעות קשות ברקמות ואיברים של בני אדם. "עובדה זאת היא בעלת חשיבות משום שההליך לא חייב להשתמש בתהליכי הנדסת רקמות מורכבים", ציין ראש הצוות.

בעת ביצוע ההליך נעשה שימוש באנדוסקופ לשם קיבוע התומכנים המתכתיים. הפגם ברקמה כוסה באופן כירורגי תוך שימוש ברקמה בעלת יכולת רגנרטיבית. היא רוססה בג'ל-פלסמה עשיר בטסיות ש"יוצרה" מדמו של החולה עצמו על מנת שתכיל ריכוז גבוה של גורמי גדילה, שלא רק מזרזים את גדילת הרקמה אלא גם מושכים תאי גזע לזירוז הריפוי והרגנרציה.

ה-sternocleidomastoid, השריר הממוקם לאורך הצוואר, הוצב על גבי המטריצה והג'ל-פלזמה עשיר הטסיות ששימש כדבק.

הרופאים מסרו, כי התכוונו להוציא את הסטנטים 12 שבועות לאחר הליך השחזור והבניה מחדש, אלא שהחולה דחה את הוצאת הסטנטים בשלוש שנים ומחצה משום שחשש שתהיה הצרה מחדש או דליפה בוושט המשוחזר. שנה לאחר הוצאת התומכנים, הדמיות אולטרה-סאונד אנדוסקופיות הראו אזורים מצולקים ורגנרציה בכל חמש שכבות דופן הוושט שנבנתה.

הוושט חזר לתפקוד מלא לאחר שהמטופל עבר מבדקי בליעה שבהם הוברר כי שרירי הוושט המשוחזר יכולים להניע מים ונוזלים אחרים לאורך הוושט לקיבה, גם כאשר החולה עומד או יושב והוושט נמצאת אז בזווית של 45 מעלות. לא ברור כמה זמן נמשך הליך הרגנרציה, משום שהחולה דחה את סילוק התומכנים בכמה שנים, לעומת התכנית המקורית של הרופאים.

הדיווח המלא ב-The Lancet

נושאים קשורים:  חדשות,  ניתוח,  שחזור,  ושט,  חומרי גדילה,  תאי גזע,  The Lancet
תגובות