דעות

עד כמה החולה הישראלי מעוניין להיות מעודכן על מצבו הרפואי?

לרגל ציון 20 שנה לחוק זכויות החולה, הובילה הלשכה לאתיקה בהר"י סקר שבחן את עמדות הציבור בנוגע לעדכון בנוגע למצבו הרפואי

26.10.2016, 09:12

חוק זכויות החולה וכללי האתיקה הרפואית עוסקים רבות בזכות החולה לאוטונומיה מלאה בקבלת החלטות טיפוליות. החלטות משפטיות דרשו במשך השנים, מאז שחוקק חוק זכויות החולה בשנת 1996, פירוט אפשרויות הטיפולים והסיבוכים האפשריים כחלק חשוב מקבלת החלטה אוטונומית.

ד"ר גוגל הצטרף כמוסר מידע עיקרי בעשור האחרון, כאשר בשנת 2006 כבר היו מאמרים המצביעים על דיוק הנתונים הרפואיים ברשת, ובשנים האחרונות עודף המידע ופרסומים אינטרנטיים נתונים למחלוקת, ועלולים להפריע בשיקול הדעת ובקבלת החלטות המטופל.

בחוק זכויות החולה קיים מנגנון עוקף החלטות המטופל. מנגנון אחד הינו בעת מצב חירום, בו רשאים 3 רופאים לחתום על החלטה טיפולית במטרה להציל את חיי המטופל. המנגנון השני הינו ועדות האתיקה הסטטוטוריות.

במסגרת מנגנון זה, "בנסיבות שבהן נשקפת סכנה למטופל, סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי... רשאי מטפל לתת את הטיפול אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת האתיקה, לאחר ששמעה את המטופל, אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי:

א. נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת.
ב. צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל
ג. קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי ייתן המטופל את הסכמתו למפרע".

בבסיס ההסכמה מדעת קיים הצורך בקבלת מידע רפואי מלא, ולכן חשבתי כי יהיה נכון לברר מה חושב או רוצה הציבור הישראלי לדעת על מצבו הרפואי.

הסקר שלהלן נערך ע"י מכון גאוקרטוגרפיה עבור ההסתדרות הרפואית בישראל ונועד לבחון באיזו מידה הציבור רוצה לקבל מידע רפואי וכיצד ומי ייקח את האחריות לקבלת החלטות רפואיות שונות.

בסקר השתתפו 500 גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה במהלך חודש ספטמבר 2016. מעל למחצית הציבור (55%) ציינו כי היו רוצים לקבל את כל המידע הרפואי לפרטי פרטים ועוד כחמישית מהציבור (18%) היו רוצים לדעת את הרוב.

1
כשמדובר במחלה קשה, הנשאלים ציינו באופן מובהק (72%) כי היו רוצים לדעת הכל (לפרטי פרטים), ועוד 12% שרוצים לקבל מידע על הרוב.

2נתון זה מצביע על כך שדוקא במחלות ובעיות רפואיות קשות חשוב מאוד מצד אחד לרופא לברר עם המטופל עד כמה הוא היה רוצה לדעת על מחלתו, ומומלץ למטופל ליידע את הרופא עד כמה הוא רוצה לדעת על מחלתו.

בקבלת ההחלטות, מחצית מהציבור מעדיפים להחליט בעצמם, רבע מהציבור מעדיפים שהרופא יחליט עבורם או ישתף אותם בהחלטה.

שיעור גבוה יותר מהציבור היו רוצים שהרופא יחליט עבורם בנוגע לחיבור למכשיר הנשמה (14%), בהשוואה להחלטה בנוגע להליך ניתוחי, המהווה 4%.
6% מהציבור רוצים שהרופא יחליט עבורם בכל הנוגע לטיפול תרופתי עם תופעות לוואי קשות.

3

בשבוע האתיקה הבינלאומי, החוק הישראלי והאתיקה הרפואית מתייחסים לרצון של אדם כביטוי לכבודו. לאור תשובות הציבור הישראלי לסקר זה, חשוב להדגיש כי באחריות המטופל והמטפל לברר ביניהם מה המידע בו מעוניין המטופל ועד כמה הוא רוצה לקבל החלטות בעצמו בתמיכת הרופא או לאפשר לרופא לקבל החלטות רפואיות עבורו.

נושאים קשורים:  דעות,  אתיקה,  חוק זכויות החולה,  הר"י
תגובות
 

לעניות דעתי המדגם קטן ולא משקף.. הגזמתם קצת!!!
כולה 500 משתתפים וכבר מגיעים למסקנות כי "תשובת הציבור הישראלי!!!" 5

אנונימי/ת
27.10.2016, 08:25

500 זה לאו דווקא מדגם קטן.
מה שקובע אם מדגם מייצג זה לא גודל המדגם אלא אופן הדגימה. אופן דגימה שמקנה הסתברות שווה לכל פרט לעלות במדגם מניב מדגם מייצג גם אם גודלו 5 ולא 500.
גודל המדגם רלוונטי לטעות הדגימה (הפיזור סביב הערך שהתקבל). מקובל לקחת מדגם של 500 משום שזה הגודל שמניב טעות של בערך 2.5% לכל כיוון (אנחנו הרי כל כך אוהבים את האלפא של 5% .... )

לגופו של עניין - לדעתי אנשים מעוניינים לדעת את מצבם הרבה ממה שנדמה לחלק גדול מהרופאים. פעמים רבות רופאים לא מוסרים לחולה את כל האינפורמציה (או שמוסרים אותה בצורה מעורפלת) לא מתוך התחשבות בחולה, אלא משום שלהם עצמם קשה להתמודד עם זה.

תודה על ההבהרות.
סאאידה

28.10.2016, 10:21

לקבלת החלטות עצמאית אמורה להיות נילווית גם אחריות לתוצאותיהן.
האם הציבור הישראלי שבחר להחליט לבדו ידע גם לעמוד מאחורי החלטותיו אם לא יביאו את התוצאה לה ציפה ?
או שמא בשלב הזה האחריות חוזרת במלואה אל הרופא והשיוויון לכאורה יתפוגג כלא היה ?

אנונימי/ת
28.10.2016, 11:27

להפך. אם הרופא לא ימסור לחולה את מלוא המידע הנחוץ כדי שהחולה יוכל לקבל החלטה לגבי מצבו, ניתן יהיה לתבוע את הרופא שהפר את זכות האוטונומיה של החולה ופגע ביכולתו לקבל הסכמה מדעת. המקרים היחידים בהם ניתן למנוע מחולה מידע הם מקרים בהם הוא חושב שהמידע יזיק לחולה- וגם זה באישור ועדת אתיקה.
וכמובן שכאשר מדובר בבגיר שכושר שיפוטו תקין, הוא נושא באחריות להחלטות שהוא יקבל.
תם עידן הרפואה הפטרונית - ולדעתי, טוב שכך.

28.10.2016, 14:40

יופי של מחקר מבחינת הפילוח של "רצון המטופל".
בעצם - אין מטופל גנרי (כפי שכולנו יודעים), וצרכי המידע של המטופלים שונים.
חוקרים (ועימם אנוכי הדל) הציעו מודל של ת.ז. אישית בו אדם יצהיר על צרכי המידע שלו במקרים רלוונטיים (ניתח גדול, מחלה משמעותית וכדומה) ואל מול הזיהוי העצמי הזה הרופא יגיב. כך נמנע מצב של "העמסת מידע מיותרת" TMI, או להיפך מניעת מידע ממי שמבקש.
למי שמעונין -
13. Gil Siegal, Richard J. Bonnie, Paul S. Appelbaum, "Personalized Disclosure by Information-on-Demand: Attending to Patients’ Needs in the Informed Consent Process", 40 Journal of Law, Medicine and Ethics 2012, 359-367

אנונימי/ת
31.10.2016, 11:23

תגובה לסאאידה (זה שם אמיתי?)
את עוסקת ברפואה או מקדישה את כל זמנך לכתיבת תגובות כאן?

אני לא חייבת לך תשובות.
saedasdeq@gmail.com
תכבד/י את עצמך ותזדהה כמוני.
ואמשיך להגיב כמה שבא ואיך שבא לי.
חצוף/ה!!!

לדעתי יש פירוטן טוב לבעיה,כל אחד ילמד רפואה אז הוא יכול להיות רופא של עצמו.

אני מטפלת בחולים ובמשפחות הקרובים ברובם לסוף חייהם. החולים שלי מורכבים מאד עם מחלות רבות המאיימות על חייהם בו-זמנית. אנו משוחחים עם כל משפחה סמוך למועד קבלתם למחלקתנו ומבררים את רצונם, המשקף את רצון קרובם החולה, לגבי פעולות שיש או אין לבצע בסוף חייו. נושא ביצוע החייאה, הנשמה והפניה לטיפול נמרץ עולה בכל השיחות הללו. מכיוון שחלק מהאוכלוסייה בירושלים דתית, אנו נתקלים במקרים רבים במשפחות הרוצות לבצע כל פעולה, ללא קשר למצבו של החולה. קדושת החיים עולה בעיניהם על איכות החיים. המשפחות מבקשות מידע לגבי מצבו הרפואי של החולה, ואנו מספקים מידע בהתאם ליכולת ההבנה של המשפחה. החשוב הוא כבוד האדם ושמירת פרטיות החולה וזכויותיו.