למרות השגת יעדי רמות סוכר בדם, לחץ דם ורמות כולסטרול LDL, הסיכון למחלת כליות על רקע סוכרת (diabetic kidney disease - DKD) נותר גבוה בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2.
עוד בעניין דומה
מחקר תצפית רטרוספקטיבי זה בוצע בכדי לחקור אם הפרעה בשומנים על רקע סוכרת, כלומר רמות גבוהות של טריגליצרידים ו/או רמות נמוכות של כולסטרול HDL, תורמת לשארית הסיכון הגבוה ל-DKD.
מבין 47,177 מטופלים שפנו למרכזי סוכרת ברחבי איטליה, 15,362 היו עם קצב סינון גלומרולרי משוער (eGFRי) ≥60 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר, רמות אלבומין תקינות בשתן וכולסטרול LDL ≤130 מ"ג/ד"ל, וכן השלימו ארבע שנות מעקב. מטופלים אלו נכללו בניתוח הנתונים. התוצא העיקרי שנבחן היה היארעות DKD אשר הוגדרה כ-eGFR נמוך (<60 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר) או ירידה של מעל 30% ב-eGFR ו/או אלבומינוריה.
12.8% מהמטופלים פיתחו eGFR נמוך, 7.6% היו עם ירידה גדולה מ- 30% ב- eGFRי, 23.2% היו עם אלבומינוריה ו-4% היו עם אלבומינוריה יחד עם eGFR נמוך מ-60 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר או ירידה גדולה מ-30% ב-eGFR.
רמות טריגליצרידים של 150 מ"ג/ד"ל ומעלה הגבירו ב-26% את הסיכון ל-eGFR נמוך, ב-29% את הסיכון לירידה גדולה מ-30% ב-eGFR, ב-19% את הסיכון לאלבומינוריה וב-35% את הסיכון לפתח הפרעה כלשהי.
רמות כולסטרול HDL נמוכות מ-40 מ"ג/ד"ל בגברים ומ-50 מ"ג/ד"ל בנשים הגבירו ב-27% את הסיכון ל-eGFR נמוך, ב-28% את הסיכון לירידה גדולה מ-30% ב-eGFR, ב-24% את הסיכון לאלבומינוריה וב-44% את הסיכון לפתח הפרעה כשלהי.
קשרים אלו נותרו מובהקים לאחר בדיקת רמות הטריגליצרידים וכולסטרול HDL כמשתנים רציפים ונחלשו רק עם תיקנון למשתנים מתערבים רבים.
החוקרים סיכמו, כי באוכלוסייה גדולה זו של חולי סוכרת המטופלים במרפאות חוץ, רמות נמוכות של כולסטרול HDL ורמות גבוהות של טריגליצרידים נמצאו כגורמי סיכון בלתי תלויים להתפתחות DKD במהלך ארבע שנים.