ההשפעה של קיצור הפרוטוקול הטיפולי בהתמודדות עם שחפת עמידה

במאי 2016 קידם ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרוטוקול טיפולי הנמשך תשעה חודשים לשחפת עמידה, לעומת הפרוטוקול הקיים שמשכו בין 20-24 חודשים. עבודה זו בוצעה בתבנית של ניתוח מודל אוכלוסייה (population modelling analysis).

במודל הנוכחי בוצעה הדמיה של מעבר מידי לפרוטוקול הטיפולי הקצר. בוצע חיזוי של הירידה באחוז המקרים של שחפת עמידה לטיפול עד שנת 2024 בפרוטוקול החדש לעומת הפרוטוקול הארוך יותר.

באנליזה ראשונית, שייצגה אוכלוסייה דרום-מזרח אסיאתית, עורכי העבודה שיערו כי הפרוטוקול הקצר יגרום להכפלת הנגישות לטיפול (באמצעות חסכון במשאבים) תוך שמירה על יעילות הדומה ליעילות הפרוטוקול הארוך.

לאחר מכן בוצעה אנליזת רגישות נרחבת לחיזוי תרחישים אפשריים אחרים.
תחת השערות היסוד האופטימיות של האנליזה הראשונית, ההיארעות של שחפת עמידה לטיפול בשנת 2024 תהייה 3.3 (95% uncertainty rangeי2.2–5.6) לכל 100,000 תושבים עם הפרוטוקול הקצר ו-4.3 (2.9-7.6) עם הפרוטוקול הארוך.

לפי החוקרים, הפרוטוקול הקצר יכול להפחית היארעות המחלה ב-23% (10-י38). היארעות המחלה תופחת ב-14% (4-28) אם הפרוטוקול החדש ישפיע רק על יעילות הטיפול וב-11% (3-24) אם הפרוטוקול החדש ישפיע רק על זמינות הטיפול.

תחת הנחות השערות יסוד פסימיות יותר, לפרוטוקול הקצר תהיה השפעה מיטיבה מזערית ואף פוטנציאל לגרום נזק. השפעת הטיפול החדש נמצאה גדולה יותר בתרחישים בהם הייתה יותר העברה מתמשכת של שחפת עמידה לטיפול.

מסקנת החוקרים היא, כי לפרוטוקול הטיפולי הקצר יש פוטנציאל להפחית את ההיארעות של שחפת עמידה לטיפול אך פוטנציאל זה תלוי ביעילות ארוכת הטווח של הפרוטוקול החדש, יכולתו להגביר את הנגישות לטיפול ותפקידה של עמידות משנית לתרופות.

מקור:
Kendall, E.A. et al. (2016) The Lancet Respiratory Medicine. Epub.