הפטיטיס C

המלצות ארגון חקר הכבד האירופאי (EASL) לטיפול בהפטיטיס C

השינויים המרכזיים מההמלצות הקודמות שפורסמו בשנת 2015 כוללים הרחבת אפשרויות הטיפוליות וקיצור משך הטיפול המומלץ

26.01.2017, 09:40
נגיף HCV, הפטיטיס C (צילום:אילוסטרציה)

המלצות חדשות של ארגון חקר הכבד האירופי (EASLי, European Association for the Study of the Liver) לטיפול בחולי הפטיטיס C פורסמו לאחרונה.

מטרת הטיפולים החדשים כנגד הפטיטיס C הינה לרפא את הזיהום הוויראלי ולמנוע תחלואה כבדית, כולל שחמת הכבד, שחמת לא מפוצה, קרצינומה של הכבד, תחלואה חוץ כבדית חמורה ותמותה. התוצא הרצוי לאחר הטיפול הוא רמות HCVיRNA שלא ניתנות לזיהוי, 12 (SVR 12) או 24 (SVR 24) שבועות לאחר סיום הטיפול.

בקרב מטופלים עם פיברוזיס ושחמת כבדית מתקדמת, ארדיקציה של הווירוס מפיחתה שיעור של שחמת לא מפוצה וקרצינומה של הכבד.

לפני התחלת הטיפול יש לבצע הערכה של חומרת מחלת הכבד ולאשר את הקשר הסיבתי בין הזיהום בהפטיטיס C לתחלואה הכבדית. איתור של פיברוזיס כבדי חשוב במיוחד, מכיוון שנוכחות פיברוזיס משפיעה על משטר הטיפול והמעקב לאחר הטיפול. מומלץ לבצע דירוג של הפיברוזיס על בסיס בדיקות לא חודרניות, כאשר ביופסיה כבדית שמורה רק למקרים בהם האבחנה אינה ודאית. כמו כן, יש לבדוק תפקוד כלייתי ולבבי.

כל המטופלים עם זיהום בהפטיטיס C, נאיביים לטיפול או לאחר שנחשפו לטיפול בעבר, עם מחלת כבד מפוצה או לא מפוצה, צריכים להישקל כמועמדים לטיפול.

הטיפול צריך להישקל ללא דיחוי במטופלים עם פיברוזיס משמעותי (ציון METAVIRיF2י, F3 או F4), שחמת לא מפוצה (Child-Pugh B or C), מטופלים עם תסמינים חוץ כבדיים משמעותיים (למשל: וסקוליטיס הקשור להפטיטיס C, נפרופתיה בשל קומפלקסים אימוניים הקשורים להפטיטיס C ולימפומה שאיננה הודג'קין), חזרת הפטיטיס C לאחר השתלת כבד ומטופלים הנמצאים בסיכון להעברת הזיהום (אנשים המזריקים סמים, גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, נשים בגיל הפוריות המעוניינות להיכנס להיריון, מטופלים בהמודיאליזה, אסירים).

מספר תרופות DAAי(Direct-Acting Antiviral) זמינות כיום לשימוש בטיפול בהפטיטיס C ויש לקחת בחשבון אינטראקציות אפשריות בין התרופות לפני התחלת הטיפול. הנושא חשוב במיוחד בטיפול בזיהום מקביל בהפטיטיס C וב-HIV, מכוון שישנן תרופות כנגד HIV שנמצאות בקונטרה-אינדיקציה, שאינן מומלצות או שדורשות התאמה עם משטרי טיפול DAA מסוימים.

במסגרת ההמלצות החדשות עודכנו המלצות הטיפול למטופלים עם זיהום יחיד בהפטיטיס C או זיהום מקביל בהפטיטיס C ו-HIV, ללא שחמת, כולל מטופלים נאיביים לטיפול קודם ומטופלים שנכשלו על טיפול המבוסס על Pegylated IFN-α ו-Ribavirin, לפי חולקה לגנוטיפ הווירוס ולמשטרי טיפול DAA השונים (ראו פירוט למטה).

ההמלצה כיום קובעת, כי משטרי טיפול נטולי IFN הם המומלצים ביותר למטופלים עם זיהום יחיד בהפטיטיס C או זיהום מקביל בהפטיטיס C וב-HIV, ללא שחמת או עם שחמת מפוצה (Child-Pugh A), בגלל יעילות וירולוגית, קלות שימוש וסבילות.

השינויים המרכזיים מההמלצות הקודמות שפורסמו בשנת 2015 כוללים הרחבת אפשרויות הטיפוליות וקיצור משך הטיפול המומלץ:

גנוטיפ 1a – טיפול ב-Sofosbuvir And simeprevir אינו מומלץ יותר לטיפול בגנוטיפ 1a, אך נוספו האפשרויות טיפול ב-Sofobuvir/Velpatasvir למשך 12 שבועות ללא Ribavirin ו-Grazoprevir/ elbasvir למשך 12 שבועות כתלות בעומס הוויראלי.

גנוטיפ 1b – טיפול ב-Sofosbuvir And simeprevir אינו מומלץ יותר לטיפול בגנוטיפ 1b, אך נוספו אפשרויות טיפול ב-Sofobuvir/Velpatasvir וב-Grazoprevir/elbasvir למשך 12 שבועות ללא Ribavirin.

גנוטיפ 2 – נוספה אפשרות טיפול ב-Sofobuvir/Velpatasvir.

גנוטיפ 3 – טיפול ב-Sofosbuvir and daclatasvir למשך 12 שבועות מומלץ ללא Ribavirin למטופלים נאיביים לטיפול, אך עם Ribavirin למטופלים שקיבלו טיפול קודם. נוספה אפשרות טיפול ב-Sofobuvir/Velpatasvir.

גנוטיפ 4 – טיפול ב-Sofobuvir/Ledipasvir וב-Sofosbuvir and daclatasvir למשך 12 שבועות מומלץ ללא Ribavirin למטופלים נאיביים לטיפול, אך עם Ribavirin למטופלים שקיבלו טיפול קודם. נוספו אפשרויות טיפול ב-Sofobuvir/Velpatasvir למשך 12 שבועות ללא Ribavirin ו-Grazoprevir/elbasvir למשך 12 שבועות כתלות בעומס הוויראלי.

גנוטיפ 5 או 6 – טיפול ב-Sofobuvir/Ledipasvir וב-Sofosbuvir and daclatasvir למשך 12 שבועות מומלץ ללא Ribavirin למטופלים נאיביים לטיפול, אך עם Ribavirin למטופלים שקיבלו טיפול קודם. נוספה אפשרות טיפול ב-Sofobuvir/Velpatasvir למשך 12 שבועות ללא Ribavirin.

Untitled

נושאים קשורים:  הפטיטיס C,  HCV,  איידס,  HIV,  כבד,  טיפול,  המלצות,  ארגון חקר הכבד האירופי,  מחקרים