היעילות של תוכניות לגילוי מוקדם של סרטן השד בהפחתת שיעורי התמותה מבוססת היטב בספרות המדעית. תוכנית הסקר הלאומית לגילוי סרטן השד של משרד הבריאות בישראל מספק בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים עבור נשים בסיכון בינוני בגילאי 50-74 ובדיקות ממוגרפיה שנתיות עבור נשים בסיכון מוגבר בגילאי 40-49.
עוד בעניין דומה
ההיענות לבדיקות אלו גבוהה בסך הכל, אך דיפרנציאלית. מחקר זה בחן את הגורמים השונים הקשורים להיענות נשים בגילאי 40-74 לביצוע בדיקות לאיתור מוקדם של סרטן השד בישראל.
תוצאים עיקריים שנבחנו היו נשים שנבדקו אי פעם ונשים שנבדקו בשנתיים האחרונות. תוצאים אלו נבחנו בעזרת סקר החתך על ידע, גישה ופעולה (Knowledge, Attitudes and Practices – KAP) שנערך בשנים 2010-2012 בקרב 2,575 נשים ישראליות בנות 21 ומעלה. המשתנים הבלתי-תלויים היו מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, תפיסת המצב הבריאותי, הרגלים וסגנון חיים וחברות בקופת חולים. בוצעו רגרסיות לוגיסטיות דו- ורבות-משתנים.
מבין 943 נשים שענו על הסקר וגילן 50-74, 87% עברו ממוגרפיה אחת לפחות ו-74.8% עברו בדיקה לאיתור סרטן השד בשנתיים האחרונות. מודלים רבי-משתנים חשפו כי שיעור הבדיקות היה גבוה יותר בקרב נשים יהודיות בהשוואה לנשים ערביות (יחס שכיחות מתוקנן [adjusted prevalence ratioי- APRי]: 2.09, 95% רווח בר סמך: 1.02-4.32) ובקרב רווקות בהשוואה לנשים נשואות (APR: 2.9י, 1.2-7.2).
הגורם היחיד שנקשר לביצוע ממוגרפיה בשנתיים הקודמות למחקר היה חברות בקופת חולים. בקרב נשים בגילאי 40-49, המוצא האתני היה הגורם התורם היחיד הקשור לבדיקות לאיתור מוקדם של סרטן השד. נשים יהודיות נבדקו בשיעור גבוה יותר בשנתיים האחרונות בהשוואה לנשים ערביות (APR:י 3.7, 95% רווח בר סמך: 1.52-9.3).
החוקרים סיכמו, כי קיימת היענות גבוהה בישראל לבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד. עם זאת, קיימים הבדלים ניכרים לפי חברות בקופת חולים והמוצא האתני, אשר מעידים על הצורך בתוכניות מוכוונות אוכלוסייה טובות יותר.