מחקרים

גישה חדשנית לזיהוי אדנומות ססיליות משוננות במעי הגס

המחקר הנוכחי בחן את זיהוין של אדנומות ססיליות משוננות במעי הגס הפרוקסימלי על ידי אנדוסקופיית שדה רחב עם פלואורוסנציה

30.04.2017, 07:49
מעי (אילוסטרציה)
מעי (אילוסטרציה)

גידולים רבים במעי הגס מתפתחים מאדנומות ססיליות משוננות (SSA). לאדנומות אלו מאפיינים שטוחים ועדינים המקשים על זיהוין עם קולונוסקופיית אור לבן רגילה. לרבים מתאי ה-SSA ישנה מוטציית V600E בגן BRAF. עורכי מחקר זה בחנו אם ניתן להשתמש במאפיין זה באמצעות שיטות הדמייה, על מנת לאבחן SSA.

החוקרים השתמשו בפפטיד הנקשר באופן ספציפי ל-SSA באמצעות היברידיזציה של תאי סרטן מעי גס מסוג HT29 עם מוטציית V600E בגן BRAF ותאי Hs738.St/Int כתאי ביקורת. קשירה של הפפטיד המסומן בפלואורוסנציה לתאי הגידול הוערכה על ידי מיקרוסקופ פלואורוסנציה קונפוקאלי.

חולדות קיבלו הזרקה לתוך המעי הגס של 0.0086 מ"ג/ק"ג, 0.026 מ"ג/ק"ג או 0.86 מ"ג/ק"ג של פפטיד ובוצעה הערכה של תמותה, תחלואה ופציעה פעמיים ביום על מנת להעריך טוקסיות.

במחקר הבטיחות הקליני, פפטידים מסומנים ניתנו טופיקלית באמצעות קטטר ספריי למעי הגס הפרוקסימלי של 25 משתתפים שעברו קולונוסקופיה שגרתית במרפאות חוץ (שלושה משתתפים קיבלו 2.25 מיקרומול/ליטר ו-22 קיבלו 76.4 מיקרומול/ליטר). החוקרים ביצעו בדיקות ספירת דם, ביוכימיה, אנזימי כבד ובדיקות שתן כ-24 שעות לאחר מתן הפפטיד.

במחקר ההדמיה הקליני, 38 משתתפים בסיכון גבוה לסרטן קולורקטלי או בעלי חשד לפוליפ במעי הגס הפרוקסימלי שלא נכרת ועברו קולונוסקופיה שגרתית במרפאות חוץ הוערכו על ידי קולונוסקופיית אור לבן להעריך נגעים חשודים. לאחר מכן, הפפטיד המסומן (76.4 מיקרומול/ליטר) ניתן טופיקלית למעי הגס הפרוקסימלי, הפפטיד הלא קשור נשטף ובוצעה הקלטה של צילום אור לבן, שיקוף ופלואורוסנציה באופן דיגיטלי.

עוצמת הפלואורוסנציה של SSA הושוותה עם העוצמה של מוקוזת מעי גס תקינה. מבצעי האנדוסקופיה כרתו לזיות שזוהו ולאחר מכן הלזיות עברו הערכה היסטולוגית על ידי פתולוגים. בנוסף, בוצעה אנליזה של יכולת הפפטיד לזהות SSA לעומת אדנומות, פוליפים היפרפלסטיים ומוקוזת מעי גס תקינה בדגימות שנלקחו מבנק הרקמות באוניברסיטת מישיגן.

החוקרים איתרו את רצף הפפטיד KCCFPAQ ומדדו קבוע דיסוציאציה של Kd=72יnM וקבוע אסוציאציית זמן של K=0.174י min¯¹י(5.76 דקות). בזמן הדמיית הפלואורוסנציה באנדוסקופיה, אזורי SSA היו בעלי עוצמת פלואורוסנציה ממוצעת הגבוהה פי 2.43 מזאת של מוקוזת מעי תקינה. סימון בפלואורוסנציה הבדיל בין SSA למוקוזה תקינה עם רגישות של 88% וסגוליות של 92%. לא נצפו תופעות לוואי של הפפטיד בבני אדם או בחיות.

באנליזת ex-vivo של הדגימות, הפפטיד שנקשר ל-SSA היה עם עוצמת פלואורוסנציה ממוצעת גבוהה באופן מובהק סטטיסטית מפוליפים היפרפלסטיים.

החוקרים זיהו פפטיד מסומן פלואורוסנטית, ללא תופעות לוואי בבני אדם או בחיות, היכול להיות בשימוש בהדמיות שדה-רחב של לזיות במעי הגס הפרוקסימלי. הפפטיד עוזר להבחין בין SSA למוקוזה תקינה עם רגישות של 88% וסגוליות של 92%. שיטת הדמיה ממוקדת זו יכולה לסייע באיתור מוקדם של נגעים משוננים טרום-ממאירים במהלך קולונוסקופיות שגרתיות.

מקור:
Joshi, B.P. et al. (2017) Gastroenterology. 152(5), 1002.

 

נושאים קשורים:  אדנומה,  מחקרים,  סרטן מעי גס,  פלואורוסנציה,  קולונסקופיה
תגובות