מענקים יוקרתיים לשישה חוקרים ישראלים מצטיינים בתחום הביו-רפואה

שישה חוקרים ישראלים העוסקים בנושאים הנוגעים לרפואה ולביו-רפואה, התבשרו כי זכו במענק בינלאומי נדיב, בסך 650 אלף דולר כל אחד, מטעם המכון הרפואי הווארד יוז (HHMI). בסך הכול יעניק השנה המכון 41 מענקים כאלו לחוקרים מבטיחים מחוץ לארה"ב.

הששה הם: פרופ'-משנה אסיה רולס מהפקולטה לרפואה בטכניון, ד"ר יוסי בוגנים וד"ר עידן עפרוני מהאוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר ערן אלינב, ד"ר שלו איצקוביץ ופרופ' עידו עמית ממכון ויצמן.

המענק הנחשב - International Research Scholars - ניתן למדענים בתחילת דרכם האקדמאית, שתחומי עיסוקיהם המחקריים מייצגים מגוון רחב של תחומים: מדעי המוח, גנטיקה, ביופיזיקה, פרזיטולוגיה וביולוגיה חישובית. המענקים נועדו לאפשר להם חופש פעולה בקידום הפרויקטים שלהם וכן כיווני מחקר חדשים.

סגן נשיא המכון הרפואי הווארד יוז,  דייויד קלפאם, אמר בעת שהוכרזו הזוכים במענקים: "זוהי קבוצת מדענים מבריקה שתקדם את המחקר הביו-רפואי בעולם. ואנו שמחים לתמוך בהם לצד תורמים שותפים - קרן ביל ומלינדה גייטס (שאחד משותפיה הוא וורן באפט), קרן הצדקה הבינלאומית Wellcome Trust ו-Calouste Gulbenkian Foundation (קרן בינלאומית  ע"ש נדבן, איש עסקים ואספן אמנות ממוצא ארמני).

פאנל מדענים בכירים בחר ב-41 המדענים, מתוך 1,400 מועמדים, על סמך הישגיהם שכבר דווחו בעיתונות מקצועית והערכת הפוטנציאל להצלחה משמעותית בעתיד. קריטריון נוסף להענקת המענק היה משרה מלאה באוניברסיטה מחקרית, בבית ספר לרפואה או במוסד ללא מטרות רווח; ניהול מעבדה במשך פחות משבע שנים ועיסוק ב"קידום פתרונות לאתגרי הבריאות העומדים בראש סולם העדיפויות העולמי".

"הזכייה במענק היא עבורי כבוד גדול" הגיבה אתמול פרופ’-משנה אסיה רולס מהפקולטה לרפואה בטכניון, "ברור לי שתזניק את המחקר שלי קדימה". פרופסור-משנה רולס חוקרת את הקשר שבין המוח למערכת החיסונית. "אני מתמקדת באופן שבו המוח, המחשבות והרגשות יכולים להשפיע על בריאות הגוף. על פניו זו אמנם שאלה פילוסופית אבל אפשר לחקור את ההשפעה הזאת גם באופן מדעי משום שרגשות ומחשבות מתורגמים בסופו של דבר לפעילות מוחית שאנחנו יכולים למדוד. אנחנו יכולים להשפיע על אזורים מסוימים במוח ולבדוק את ההשלכות על מערכות אחרות, למשל על המערכת החיסונית. אנחנו מתמקדים במערכת זו כי היא מתמודדת עם חיידקים, גידולים סרטניים ופציעות ושומרת עלינו, וכך אנחנו יכולים להבין את השפעתו של המוח עליה ועל יכולתה לחסל, למשל, תאים סרטניים. אני מקווה שהמחקרים האלה יובילו לפיתוח גישות חדשות לשפעול המנגנונים הטבעיים של הגוף הנאבקים במחלות ובגידולים סרטניים".

ד"ר שלו איצקוביץ (צילום: יח"צ)

ד"ר שלו איצקוביץ ממכון ויצמן אמר: "כבוד גדול להיות חלק בתוכנית יוקרתית זו. מעבדתי במכון תיהנה מתמיכה וסיוע משמעותיים בשנים הקרובות." ד"ר איצקוביץ חזר לישראל מ-MIT, ועוסק בשילוב שיטות חישוביות וניסיוניות כדי לאפיין ארכיטקטורה של רקמות. "השימוש בזה הוא גם מדע בסיסי כדי להבין איך הרקמות בגוף עובדות והמטרה היא לאפיין בצורה רגישה שינויים שחלים ברקמות במצבים פתולוגיים של מחלות כמו סוכרת". לדבריו, "המחקר הספציפי שלי עוסק בניתוח ההטרוגניות של תאים בכבד: איך תאים בודדים מחלקים את העבודה ביניהם ומה קורה להם כשחולים".

פרופ' עידו עמית (צילום: יח"צ)

מחקריו של ד"ר עידו עמית ממכון ויצמן עוסקים בגילוי עקרונות הבסיס של תפקוד הגנום האנושי ובאופן שבו הם משפיעים על תהליכי הבראה ותחלואה, בדגש על יצירת תאי הדם ופעולת מערכת החיסון. תחום המחקר שלו מכונה "גנומיקה של מערכת החיסון והדם (immune genomics)״, שמטרתו לאתר ולהנדס רצפים בגנום שיש להם חשיבות בתפקוד מערכת הדם (תאי הדם הבוגרים) ובתפקוד מערכת החיסון. בנוסף, פיתח ד"ר עמית מודלים חדשניים המסייעים במחקרים בתחום הרגולציה של הגנים ותגובות חיסוניות.

ד"ר ערן אלינב (צילום: יח"צ)

ד"ר ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן שהתבשר על הענקת המענק אמר: "בחירתי על-ידי HHMI מאוד משמעותית עבורי ועבור המחקר שלי; היא מהווה הכרה במאמץ הגדול שקבוצת המחקר שלי מבצעת בשנים האחרונות בניסיון להבין ולפצח שאלות ביולוגיות משמעותיות למדע הבסיסי וגם לרפואה. אני מקווה ומאמין שבעזרת מענק HHMI נוכל להמשיך ולפתח את המחקר לכיוונים חדשים וחשובים". מחקריו של ד"ר אלינב עוסקים בחיידקי המעיים וכיצד הם תורמים לתסמונת "ההשמנה החוזרת".

ד"ר יוסי בוגנים מהאוניברסיטה העברית חוקר ייצור תאי גזע משובחים לשימוש בהשתלות איברים. המחקר לוקח את הרפואה הרגנרטיבית צעד קדימה לקראת שימוש בפועל ומעניק תקווה לחולים הזקוקים לטיפול הכולל השתלה תאית.

ד"ר עידן עפרוני, מהמחלקה למדעי הצמח והמזון באוניברסיטה העברית, מבצע מחקרים בתחום המשלב אנליזות בביו-אינפומטיקה, מיקרוסקופיה מתקדמת וגנומיקה דינמית.