מחקרים

ניטור זרימת דם משפר ריבוד סיכונים בחולים עם דמם מדרכי העיכול העליונות

מחקר אקראי מבוקר זה השווה את התוצאים הקליניים של עצירה קלאסית, אנדוקסופית של דמם מדרכי העיכול העליונות שאינו מדליות עם טיפול משולב דופלר המודד זרימת דם

15.06.2017, 14:32
אנדוסקופ, בדיקת קולונוסקופיה (צילום: אילוסטרציה)

במשך ארבעה עשורים בוצע שימוש בסטיגמטה של דימום חדש בחולים עם לזיות שאינן מדליות על מנת לבצע ריבוד סיכונים והמוסטזיס אנדוסקופי. זרימת הדם העורקית הנמצאת בבסיס הסטיגמטה מנוטרת לעיתים רחוקות אך יכולה לשמש לקביעת הסיכון לדימום חוזר. החוקרים ביצעו מחקר אקראי מבוקר על מנת להעריך האם ניטור אנדוסקופי של זרימת דם עם דופלר משפר ריבוד סיכונים ותוצאים בחולים עם דמם קשה מדרכי העיכול העליונות שאינו מדליות.

המחקר בוצע בשני מרכזים רפואיים בהשתתפות 148 חולים עם דמם קשה מדרכי העיכול העליונות שאינו מדליות (125 עם כיבים, 19 עם לזיות דילפויי ו-4 עם תסמונת מלורי וייס). החולים חולקו לקבוצה שעברה עצירת דימום אנדוסקופית רגילה (76 חולים) או עצירת דימום אנדוסקופית משולבת בדופלר לניטור זרימת הדם מתחת לסטיגמטה (72 חולים). התוצא העיקרי היה שיעור דימומים חוזרים לאחר 30 ימים. תוצאים משניים כללו סיבוכים, תמותה, צורך בעירוי דם, ניתוח או אנגיוגרפיה.

החוקרים מצאו כי קיים הבדל מובהק סטטיסטית בשיעור הדימומים החוזרים לאחר 30 יום מביצוע הפרוצדורה בין קבוצת הביקורת (26.3%) לעומת קבוצת הדופלר (11.1%) (p=0.0214). יחס הסיכויים לדמם חוזר עם דופלר היה 0.35 (רווח בר-סמך 95%, 0.143-0.8565) וה-NNT היה 7.

מסקנת החוקרים היא כי במחקר זה בחולים עם דמם קשה מדרכי העיכול העליונות שאינו מדליות, עצירת דם אנדוסקופית משולבת בדופלר מפחיתה באופן מובהק סטטיסטית את שיעור הדימומים החוזרים לעומת הטיפול המקובל כיום. יש צורך בשילוב תוצאות אלו בפרוטוקולים הקיימים לעצירת דמם בדרכי העיכול שאינו מדליות.

מקור: 

Jensen, D.M. et al. (2017) Gastroenterology.  152(6), 1310.
http://www.gastrojournal.org/article/S0016-5085(17)30131-2/fulltext

נושאים קשורים:  מחקרים,  דמם,  דליות,  כיב,  מלורי-וייס,  אנדוסקופיה,  דופלר
תגובות