מחקר מסוג פאזה 1b, תווית פתוחה עם העלאת מינון, בחן את הבטיחות, היעילות והפרמקוקינטיקה של נוגדן ה-CD38 המונוקלוני, איסטוקסימאב, שניתן בשני לוחות זמנים (3,5,10 מ"ג/ק"ג כל שבוע שני או 10 או 20 מ"ג/ק"ג פעם בשבוע במשך ארבעה שבועות ולאחר מכן פעם בשבועיים) בשילוב עם לנלידומיד (25 מ"ג בימים 1-21) ודקסמתזון (במינון 40 מ"ג) פעם בשבוע בחולים עם מיאלומה נפוצה חוזרת או עמידה לטיפול (RRMM). החולים קיבלו סבבי טיפול של 28 ימים.

מטרת המחקר הייתה לקבוע את המינון הנסבל המירבי (MTD) של איסטוקסימאב עם לנלידומיד ודקסמתזון. במחקר השתתפו 57 חולים (מספר טיפולים חציוני קודם: 5, [טווח 1-12]; 83% עמידים לטיפול קודם עם לנלידומיד). משך מינון חציוני היה 36.4 שבועות; 15 חולים המשיכו לקבל טיפול בזמן ניתוח התוצאות.

שילוב התרופות נסבל היטב על ידי החולים עם אירוע טוקסיות אחד הקשור במינון ואי הגעה ל-MTD (דלקת ריאות דרגה 3 במינון 20 מ"ג/ק"ג בקבוצה שקיבלו טיפול כל שבוע שני ואז כל שבוע). תופעות הלוואי הנפוצות ביותר הקשורות באיסטוקסימאב כללו תופעות הקשורות בעירוי (56%) שהיו בדרגה 1 או 2 ב-84% מהחולים שחוו תופעה הקשורה בעירוי ובעיקר התרחשו בעירוי הראשון.

בקבוצת החולים שעברה הערכת יעילות, שיעור התגובה הכללי (ORR) היה 56% (29/52) והיה דומה בין שתי קבוצות הטיפול. ה-ORR היה 52% בחולים שהיו עמידים לטיפול עם לנלידומיד. שרידות ללא התקדמות מחלה חציונית כללית הייתה 8.5 חודשים. החוקרים סבורים שהפרמקוקינטיקה של איסטוקסימאב ולנלידומיד אינה קשורה זו בזו.

ממצאים אלו מעידים כי טיפול עם איסטוקסימאב עם לנלידומיד ודקסמתזון הינו פעיל ונסבל בחולי RRMM שקיבלו טיפול משמעותי קודם.

מקור:

Martin, T. et al.  (2017) Blood.  129, 3294