מחקרים

שליטה גליקמית מוקדמת מפחיתה סיכון קרדיווסקולרי ותמותה בחולי סוכרת סוג 2

מחקר מבוסס אוכלוסייה זה, בהשתתפות 24,752 חולים אשר התחילו טיפול עם מטפורמין מצא הפחתת והשגת יעד המוגלובין מסוכרר תוך שישה חודשים מתחילת שימוש במטפורמין קשורה בסיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולריים ותמותה בחולי סוכרת סוג 2

17.08.2017, 11:02
סוכרת, בדיקת רמת סוכר (צילום: אילוסטרציה)

החוקרים בחנו את הקשר בין השגה מוקדמת של יעדי המוגלובין מסוכרר והעוצמה של הפחתת המוגלובין זה לסיכון לאירועים קרדיווסקולריים ותמותה בחולי סוכרת סוג 2 שהתחילו טיפול עם מטפורמין.

המחקר בוצע בתבנית עוקבה מבוססת אוכלוסייה בדנמרק בהשתתפות כל מתחילי השימוש במטפורמין עם בדיקות המוגלובין מסוכרר בין השנים
2000-2012. שישה חודשים לאחר תחילת הטיפול, החולים חולקו לחולים שהשיגו את יעד ההמוגלובין המסוכרר (קטן או גדול מ-6.5%) ועוצמת השינוי בהמוגלובין מערכי טרום טיפול. בוצע שימוש במודל cox לבחון את השיעורים של אוטם שריר הלב, שבץ או תמותה בתקנון להמוגלובין מסוכרר בסיסי וגורמים מבלבלים אחרים.

במחקר הוכללו 24,752 חולים שהתחילו טיפול עם מטפורמין (גיל חציוני 62.5, 55% גברים) עם זמן מעקב ממוצע של 2.6 שנים. הסיכון להתרחשות התוצא המשולב גדל עם עליה ברמות ההמוגלובין המסוכרר מיעד מטרה הקטן מ-6.5%; יחס סיכונים מתוקנן 1.18 (רווח בר-סמך 95% 1.07-1.30) עבור
6.5-6.99%, 1.23 (95% 1.14-1.57) עבור 7.0-7.49 , 1.34 (1.14-1.57) עבור 7.5-7.99% ו-1.59 (1.37-1.84) עבור אחוז השווה או גדול מ-8. התוצאות היו עקביות עבור אירועי תוצאים פרטניים ובקבוצות הגיל השונות שנבדקו. הפחתה אבסולוטית גדולה בהמוגלובין מסוכרר מנתוני הבסיס נמצאה כמנבאת תוצאים : יחס סיכונים מתוקנן 0.8 (0.65-0.94) עבור הפחתה של 4%, 0.98 (0.80-1.20) עבור הפחתה של 3%, 0.92 (0.78-1.08) עבור הפחתה של 2% ו-0.99 (0.89-1.10) עבור הפחתה של 1% לעומת המוגלובין מסוכרר ללא שינוי.

מסקנת החוקרים היא כי הפחתת והשגת יעד המוגלובין מסוכרר תוך שישה חודשים מתחילת שימוש במטפורמין קשורה בסיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולריים ותמותה בחולי סוכרת סוג 2.

מקור: 

Svensson, E. et al. (2017) Diabetes Care. 40(6), 800.

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת סוג 2,  מטפורמין,  המוגלובין מסוכרר,  אוטם שריר הלב,  שבץ
תגובות
 
18.08.2017, 22:48

שוב מחקר עוקבה - אינו מוכיח קשר סיבתי. ההבדלים ב-HbA1c אינם בהכרח רק תוצאה של טיפול תרופתי (לא נעשתה רנדומיזציה ויש הרבה מאד גורמים חשובים אחרים שמשפיעים על הסוכר.) ובכלל, קשה להשתכנע שתרופה שמעכבת תפקוד נשימתי במיטוכונדריה תורמת לבריאות.