מחקרים

החלמה מסוכרת סוג 2 לאחר שימוש ארוך טווח בטסטוסטרון - תיאור מקרה

תיאור מקרה זה עוסק בגבר בן 63 עם סוכרת, היפוגונדיזם וגורמי סיכון קרדיווסקולריים אחרים שטופל במשך 10 שנים עם טסטוסטרון אנדקנואט. במהלך הטיפול נצפתה החלמה מסוכרת סוג 2 ושיפור ברוב מחלות הרקע מהן סבל

בדיקת רמת טסטוסטרון (צילום: אילוסטרציה)

סוכרת, דיסליפידמיה ולחץ דם הינם גורמי סיכון קרדיווסקלוריים אך עבור אנשים עם השמנת יתר, ירידה במשקל הינה היעד הטיפולי החשוב ביותר להפחתת סיכון זה.  עם זאת, דיאטה מובילה לירידה ברקמת שומן ורקמת שריר ולכן, עבור הגדלת מסת הגוף הרזה יש צורך בבניית מסת שריר. טסטוסטרון מעודד סינתזת חלבונים ומווסת מסת שריר. לאור זאת תיקון של רמות טסטוסטרון נמוכות הינו חשוב בגברים עם היפוגונדיזם והשמנת יתר. כמו כן, קיים קשר מורכב בין השמנת יתר, טסטוסטרון וסוכרת סוג 2. מספר מחקרים הדגימו כי ב-25-40% מהגברים עם סוכרת סוג 2 יש רמות טסטוסטרון נמוכות וככל הנראה לטסטוסטרון תפקידים פיזיולוגיים חשובים מלבד מעורבותו בתפקוד מיני.

תיאור מקרה זה עוסק בגבר בן 63 אשר סבל מאובדן ליבידו, חוסר תפקוד זקפה, ואירועי פרוסטיטיס ו-UTI חוזרים. בזמן ההפניה למרפאה האורולוגית, למטופל הייתה סוכרת במשך 4 שנים, הוא טופל עם מטפורמין בכל התקופה הזאת ובשנתיים האחרונות החל לקבל אינסולין במינון של 22 יחידות ביום. תחת טיפול באינסולין החולה הוסיף חמישה ק"ג למשקלו וניסיונות לרדת במשקל לא צלחו. השליטה הגליקמית של החולה בעת ההפניה הייתה לא מספקת (גלוקוז בצום: 8.5 מילימול/ליטר, המוגלובין מסוכרר 9.4%), הוא סבל מדיסליפידמיה, עמידות ניכרת לאינסולין, מחלת לב איסכמית והיפוגונדיזם. רמות טסטוסטרון נמדדו בבוקר המוקדם בשני מקרים והדגימו ערך נמוך מערך הייחוס התקין של 12.1 ננומול/ליטר. בנוסף לתרופות לצורך ניהול הסוכרת ומחלות הרקע האחרות של החולה הוא קיבל זריקות טסטוסטרון אנדקנואט (נבידו® בזריקה תוך שרירית כל שלושה חודשים לאחר אינטרוול ראשוני של שישה שבועות).

בוצע מעקב אחר החולה כל שלושה חודשים במשך עשר שנים. רמות טסטוסטרון עברו לטווח התקין בפגישת המעקב הראשונית והמשיכו להיות תקינות מאז. תחת הטיפול בטסטוסטרון, החולה איבד 24 ק"ג ממשקלו (20.2%) והפחית 12 ס"מ מהיקף מותניו. ערכי המעבדה הנוגעים לסוכרת ולתחלואות האחרות השתפרו ואף חזרו לטווח התקין. רמות גלוקוז בצום נותרו מתחת לשישה מילימול/לליטר החל מהשנה השלישית לטיפול. ירידה משמעותית נצפתה במספר יחידות האינסולין שהחולה נדרש להן (12 יחידות ביום בשנה השישית) ובאחוז ההמוגלובין המסוכרר (6.7% בשנה השביעית). עמידות לאינסולין ירדה ל-2.8  בשנה השמינית מ-11.7 (HOMA-IR) בתחילת הטיפול. שימוש במטפורמין הופסק בשנה העשירית. התפקוד המיני של החולה השתפר גם כן והוא לא סבל מחוסר תפקוד זקפתי.

החוקרים מסכמים במאמר כי על פי הנחיות הקולג' האמריקאי לאנדוקרינולוגיה יש לבדוק רמות טסטוסטרון בכלל הגברים עם היקף מותניים גבוה, השמנת יתר ו/או סוכרת סוג 2. לרמות שמחקרים קודמים הדגימו כי טסטוסטרון הינו בעל השפעה מיטיבה בגברים עם השמנת יתר וסוכרת סוג 2, זהו מקרה ראשון בו ישנה החלמה מלאה מסוכרת לאחר שש שנות טיפול עם טסטוסטרון אנדקנואט (נבידו®). מכיוון שההשפעה החיובית של טסטוסטרון אינה נשמרת לאחר הפסקת טיפול יש צורך בטיפול ממושך ולפעמים לכל החיים.

מקור: 

Haider, A. et al.  (2017) Endocrinology, Diabetes and Metabolism.

נושאים קשורים:  מחקרים,  טסטוסטרון,  TU,  היפוגונדיזם,  סוכרת,  השמנת יתר
תגובות