סוכרת מהווה אחת מגורמי הסיכון לדלקת ריאות שנרכשה בקהילה, בעוד שהשכיחות של סוכרת לא-מאובחנת ושל טרום-סוכרת בחולים עם דלקת ריאות שנרכשה בקהילה אינה ידועה. במחקר חדש שנערך ב-Nordsjaellands Hospital בדנמרק, ושהתפרסם בכתב העת Clinical Infectious Diseases, ביקשו החוקרים להעריך את השכיחות של טרום-סוכרת, סוכרת לא-מאובחנת וגורמי הסיכון הקשורים לסוכרת לא-מאובחנת בעוקבה אירופאית גדולה של חולים עם דלקת ריאות שנרכשה בקהילה.
עוד בעניין דומה
במחקר עוקבה פרוספקטיבי רב-מרכזי של בתי חולים ומרפאות פרטיות בגרמניה ובאוסטריה, נכללו 1,961 מבוגרים עם דלקת ריאות שנרכשה בקהילה מתוך ה-German Community-Acquired Pneumonia Competence Networkי(CAPNETZ) בין השנים 2007 ו-2014. השכיחות של סוכרת לא-מאובחנת וטרום-סוכרת הוערכה באמצעות מדידות המוגלובין A1C. החוקרים השתמשו ברגרסיה לוגיסטית על מנת להעריך את גורמי הסיכון לסוכרת לא-מאובחנת.
מתוך העוקבה, ל-15% מהחולים היה רקע של סוכרת מאובחנת. מתוך החולים ללא סוכרת ידועה, 5% נמצאו עם סוכרת לא-מאובחנת ו-37.5% עם טרום-סוכרת. מין זכר (יחס צולב 2.45; רווח סמך 95% של 1.35-4.45), BMI מעל 25 ק"ג/מ"ר (יחס צולב 2.64; רווח סמך 95% של 1.48-4.72), והיפרגליקמיה בקבלה לבית החולים (6-11 מילימול: יחס צולב 2.93 [רווח סמך 95% של 1.54-5.6]; מעל 11 מילימול: יחס צולב 44.76 [רווח סמך 95% של 17.58-113.98]) נמצאו קשורים לסוכרת לא-מאובחנת. חולים עם סוכרת לא-מאובחנת נמצאו עם שיעור תמותה (בתוך 180 ימים מהקבלה לבית החולים) גבוה יותר בהשוואה לחולים ללא סוכרת (12.1% בהשוואה ל-3.8%, בהתאמה; P=0.001).
לאור הממצאים החוקרים מסכמים שסוכרת לא-מאובחנת הייתה שכיחה יותר בקרב חולים עם דלקת ריאות שנרכשה בקהילה. מין זכר, משקל עודף והיפרגליקמיה בעת הקבלה לבית החולים נמצאו קשורים לסוכרת לא-מאובחנת. התמותה לטווח-ארוך בקרב חולים עם סוכרת לא-מאובחנת הייתה גבוהה בהשוואה לחולים ללא סוכרת.
מקור: