"המגפה העולמית הגדולה של המאה ה-21" וגם "הסרטן החדש של המאה", כך מתוארת בהזדמנויות רבות וגם בכנסים רפואיים, תופעת ההשמנה שבמדינות רבות הולכת וגוברת כששיעור השמנים בהן מצוי בקו עליה. כינויים אלה נועדו להמחיש את גודל האיום שהיא מטילה על האנושות.

פרופ' נעים שחאדה, יו"ר האגודה הישראלית לסוכרת ומנהל מכון האנדוקרינולוגיה ומטבוליזם במרכז הרפואי רמב"ם, נוהג לומר לסטודנטים שלו: "כולם מזדעזעים כאשר הם שומעים כי מספר ההרוגים בהירושימה ונגסקי משתי פצצות האטום שהוטלו עליהן בתוך דקות ספורות בסוף מלחמת העולם השנייה היה 106 אלף – אבל עוברים לסדר היום ולא חושבים פעמיים כשמוצג להם הנתון לפיו מדי שנה מתים בעולם 4.5 מיליון בני אדם כתוצאה מהשמנה שמובילה לסוכרת".

בשיחה עם "דוקטורס אונלי" לרגל שבוע המודעות הבינלאומי לתופעת ההשמנה והסכנות הכרוכות בה, אמר פרופ' שחאדה:

"בישראל שכיחות ההשמנה כבר הגיעה ל-25% מכלל האוכלוסייה הבוגרת שמעל לגיל 18. יש יותר נשים שמנות מגברים, אצל הערבים יש יותר שמנים מאשר בקרב היהודים, הנשים הערביות הן פלח האוכלוסייה הגדול ביותר בישראל, יש יותר שמנים ביישובי הפריפריה לעומת מרכז הארץ, בקרב בעלי הכנסות נמוכות יש יותר שמנים מאשר בקרב אלו שמוגדרים כמצויים במעמד סוציו-אקונומי גבוה. המצב בהחלט מדאיג".

ומה קורה בעניין הזה במדינות השכנות לנו?

פרופ' שחאדה: "בין עשר המדינות עם השכיחות הגבוהה ביותר של השמנה, שש הן ערביות, כאשר בראש הדירוג הלא מחמיא הזה כוויית וסעודיה ואחריהן בחריין, האמירויות, ירדן ומצרים. לא תהיה זו הגזמה לומר שאנחנו בישראל ממש טובעים בים של שמנים מסביבנו. במדינות הערביות מעל 30% מהאוכלוסייה מאובחנים כשמנים ואף "אוביסים", עם השמנת-יתר".

האם בתופעה הזאת קיים גם מרכיב גנטי?

"כנראה שכן. יש נטייה גנטית להשמנה אלא שהיא מוסתרת על ידי אורח חיים בריא, פעילות גופנית סדירה ועבודה פיזית מחוץ לבית. כמו כן צריכת מזון 'פשוט' אבל הרבה יותר בריא. אלא שלאורך השנים נעשינו חברה שיותר נשארת בבית ופחות יוצאת לעבודה גופנית. האוכל שלנו יותר מעובד, עשיר בשומנים – וזה מה שחשף את הפגם הגנטי החבוי אצלנו, כנראה, ומתבטא בתוספת קילוגרמים מיותרים לחלוטין".

האם יש קשר בין השמנה לסוכרת?

"לכל הדעות! השמנה איננה בעיה קוסמטית, אלא בעיה רפואית קשה המהווה גורם עיקרי וחשוב ביותר להתפתחות של סוכרת. אצל נשים ההשמנה מעלה את הסיכון לסוכרת כדי פי 13 ואצל גברים – פי 7. מסוכרת מתים בעולם מדי שנה 5 מיליון בני אדם. השמנה ושלל סיבוכיה גם מטילים מעמסה תקציבית אדירה על מערכות הבריאות".

ועל אילו מחלות אחרות משפיעה ההשמנה?

"היא מהווה גורם סיכון למחלות הלב וכלי הדם, למחלות מערכת הנשימה, לבעיית הכבד השומני, ל-COPD, דלקת פרקים, בעיות בגב התחתון וגם משפיעה על סוגי סרטן שונים. במלים אחרות: ההשמנה גורמת לתחלואה מוגברת ונרחבת במגוון משמעותי של מחלות ומצבי חולי."

אז איך יש להילחם בהשמנה?

"המלחמה הטובה ביותר שתניב תוצאות חיוביות היא מניעה וחינוך הציבור, החל מגיל הגן ובית הספר היסודי והלאה. לא בגיל 60. בכך יש להשקיע כמה שיותר. אם כך ייעשה – כולם ירוויחו מזה. יש לציין כי באחרונה יש שינוי לטובה בגישת משרד החינוך: בעבר למדו בבתי הספר מתמטיקה, אנגלית, ערבית, ספרות – אבל לא למדו שם על הבריאות שלנו. עכשיו הנושא הזה מצוי כבר בתכנית הלימודים".

האם לדעתך שפע תכניות האוכל המשודרות אצלנו בכל ערוצי הטלוויזיה גוררות צריכה מוגברת של מזון שברובו איננו בריא, עשיר בסוכר (למשל: עוגות וקינוחים) – ובכך יש גם תרומה אולי עקיפה להשמנה?

"אני לא חושב כך אבל ברור כי עדיף שישודרו תכניות על הכנת אוכל בריא – וכמה שיותר. זה דורש השקעה, כמובן. אוכל בריא יקר יותר. אני למשל חושב שיש להטיל סוג של מס על אוכל מזיק לבריאות ולהוזיל ולסבסד אוכל בריא. המס גם יכול להיות מופנה לתכניות החינוך השונות."

האם קיימת סטיגמה בהשמנה?

"אין ספק. אבל מה שצריך לעשות כדי לעזור לאנשים השמנים הוא ללמדם לשמר את הירידה שתחול במשקלם העודף והמיותר. זה אחד האתגרים שבטיפול בהם. בעיה אחרת לגבי אותם שמנים: הם עדיין לא הפנימו כי מדובר במחלה ולכן על כל גורמי הבריאות והרפואה להדגיש בפניהם בכל מפגש עם איש מקצוע שמדובר במחלה כרונית המחייבת מעקב קבוע".

האם רופא משפחה רואה כבר בהשמנה מחלה?

"ההכרה בכך חלחלה בקהילה הרפואית שלנו ורופא משפחה שמטפל בבעיית יתר לחץ דם או סוכרת יידע מה לעשות עם פציינט עם בעיית השמנה. דרכי הטיפול כבר זמינות".

יש תרופות כנגד השמנה?

"יש אבל הן עדיין לא בסל התרופות. וזה לדעתי מדהים שכן השמנה הוכרה כמחלה ושיעורה באוכלוסייה גבוה מאד ובכל זאת שום תרופה איננה נכללת בסל. זה מחדל גדול. התרופות הקיימות לעניין הזה – ויש כמה מהן – הוכיחו את יעילותן ובטיחותן ואף אושרו לשימוש על ידי ה-FDA וגם על-ידי משרד הבריאות. ה-FDA אף הדגיש שנטילתן תיעשה בנוסף לתכנית דיאטה מותאמת אישית ופעילות גופנית סדירה".

האם כל הרופאים מודעים לכך שזו מחלה ואילו תרופות כבר מצויות בשוק עבורה?

"לדעתי רובם אבל יש צורך בהרחבת הידע לצד הרחבת המודעות".

האם יש הגדרות טיפוליות ברורות בנושא הזה?

"יש הנחיות עולמיות. הן הוכנו בידי איגוד האנדוקרינולוגיה האמריקני. גם האיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה יחד עם החברה להשמנה בהסתדרות הרפואית שאני חבר גם בה עוסקים עתה בהכנת הנחיות ופרוטוקול טיפולי. לדעתי כל זה עשוי לעזור".

אילו שיקולים נלקחים בחשבון לפני תחילת טיפול?

"עבור כל תרופה יש את השיקולים הנדרשים לה. אבל אני חוזר ומדגיש: הדבר הכי חשוב כדי להצליח במאבק בתופעת ההשמנה כדי להפחית את שיעורה זה פעילות גופנית, אוכל בריא ובשלב הבא – שימוש בתרופות".

מי צריך להיות בצוות המטפל בחולה השמנה?

"לצד הרופא גם דיאטנית. חשוב מאד הציוות הזה. יתכן שיש מקום לחשוב על הוספת מומחה לכושר גופני, אם כי זו יכולה להיות המלצה משנית. אבל לפני הכול: על הרופא להנחות, לעודד ולדרוש מעקב רצוף ולהפנות לדיאטנית".

ואחרי כל הצעדים הללו אתה באמת חושב שהם יביאו בתקופה נראית לעין הפחתה משמעותית בשכיחות ההשמנה בישראל כמו בעולם?

"אין לנו ברירה אחרת ואני מאמין בכל ליבי שצעדים אלו ישיגו את מטרתם. אבל עלי להדגיש שוב: בהתערבויות הרפואיות הרוחביות הללו חובה להתחיל בגיל צעיר ולהמשיך בכל קבוצות הגיל. חשיבות גדולה במיוחד היא להבטיח שהדור הצעיר שלנו, כאשר יתבגר, יהיה מודע לחשיבות אורח החיים הבריא שאנחנו חוזרים ומדגישים בכל מקום, מעל לכל במה".