ההסתדרות הרפואית הודיעה למנכ"ל משרד הבריאות כי עד להסדרה מוסכמת עם הרופאים בדבר מודל הדיווח שעליהם להעביר בעניין הזיהומים בבתי החולים, לא יועבר כל דיווח בנושא הזה ליחידה הארצית למניעת זיהומים שבמשרד הבריאות.

המחלוקת בנושא הדיווח עלתה לאחר שראש היחידה למניעת זיהומים, פרופ' יהודה כרמלי, הורה במכתב לבתי החולים כי הם "נדרשים לספק טבלאות מעקב אחרי מדדי המודל בנושא הזיהומים". על פי מידע זה מתקין משרד הבריאות מודל תמרוץ לבתי החולים במסגרת התכנית הלאומית למניעת זיהומים.

אלא שהאיגוד למחלות זיהומיות בהר"י, ובראשו פרופ' מירי וינברגר, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי אסף הרופא (שמיר), הביע התנגדות נחרצת למודל התמרוץ העוסק בטיפול באנטיביוטיקה ומניעת עמידות של מחוללי המחלות הזיהומיות. במכתב ששלח יו"ר הר"י, פרופ' ציון חגי, לחברי האיגוד במקביל למכתב שהועבר למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, כתב פרופ' חגי: "אני חוזר ומזכיר (לרופאים) את עמדת הר"י באשר למודל התמרוץ העוסק בטיפול באנטיביוטיקה ובמניעת עמידות. הנחייתי במכתב זה שרירה וקיימת ועד להסדרה מוסכמת בנושא, אין לפעול על פי הוראות המודל."

כבר ב-17 ביוני הציג פרופ' חגי במכתב מפורט למנכ"ל משרד הבריאות את עמדת המומחים במחלות זיהומיות ואת עמדת הר"י לגבי המודל שבנה משרד הבריאות בנושא. הר"י רואה במודל "פגיעה בעצמאות המקצועית של הרופאים המומחים למחלות זיהומיות".

"דוקטורס אונלי" מפרסם בזה שני מכתבים שהעביר יו"ר הר"י פרופ' חגי למנכ"ל המשרד בנושא השנוי במחלוקת.

יו"ר הר"י: "הוראות המרכז הארצי למניע זיהומים אינן מועילות ועלולות להביא נזק ממשי"

במכתב מ-17 ביוני כתב פרופ' חגי: "מערכת הבריאות נאבקת מזה שנים רבות בזיהומים ובעיקר בזיהומים נרכשים בבתי החולים. האיגוד למחלות זיהומיות בהסתדרות הרפואית בישראל רואה במאבק זה חשיבות עליונה ונטל על עצמו להילחם בו עוד משנות ה-80, תוך פיתוח תורות שצברו להם שם בעולם כולו.

"מצב התשתיות במערכת האשפוז בארץ, מחסור חמור במיטות כמו גם מחסור בכוח אדם, הם מהגורמים המשפיעים ביותר על המספר הרב של זיהומים נרכשים במערכת האשפוז. השכבת חולים במסדרון והכנסת מספר מיטות רב מדי לחדרים, ללא השארת רווח מתאים ביניהן, וכן צוות מטפל קטן מדי שנאלץ להתרוצץ בין המטופלים הרבים, יוצרים מציאות בלתי אפשרית למלחמה בזיהומים. למרות זאת, האיגוד למחלות זיהומיות הצליח בעזרת אסטרטגיות שונות, ארציות ומקומיות, להפחית בצורה ניכרת את הזיהומים הנרכשים - אם כי הדרך עדיין ארוכה ביותר.

"בניסיון לטפל במחלת הזיהומים בבתי החולים, הוקם המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה במשרד הבריאות. האיגוד בירך על מהלך זה שהיה בו כדי לתרום לשיתוף ידע וניסיון מכל הארץ ויצירת הזדמנויות לפתח כלים חדשים להתמודדות עם הבעיה. מטבע הדברים, אין המצב בבית חולים אחד דומה למשנהו לא מבחינת התשתיות הפיזיות וכוח האדם ולא מבחינת המטופלים וסוגי הטיפול הנתונים בבית החולים - מכאן שהמרכז הארצי אמור היה להוציא המלצות, אך בשום פנים לא לקבוע הוראות ובוודאי שלא לחייב טיפול ספציפי.

"לצערנו, התברר שבשנתיים האחרונות המרכז הארצי בחר להתעלם מנתונים אלה ומכל ההמלצות המקצועיות ועמדות מנהלי בתי החולים, ולהתרכז בהחדרת טפסים למערכת ולדרוש שהמומחים למחלות זיהומיות יתעסקו במילוי הטפסים, במקום ועל חשבון הטיפול בחולים .כמו כן המרכז הוציא שורה של הוראות שספק רב אם הן מועילות למאבק החשוב בזיהומים ובנוסף עלולות להביא נזק ממשי בצידן.

"כך לדוגמה, ההחלטה לחלק את היחידות לזיהומים בבתי החולים לשניים ולהוציא חלק מהרופאים המומחים במחלות זיהומיות ליחידה נפרדת. החלטה זאת פוגעת באופן משמעותי ביחידות הקיימות שתפקידן לייעץ לכלל בית החולים בנוגע לחולים האקוטיים ביותר.

"כידוע לך, הזיהומים העמידים גורמים לאלפי מקרי מוות בשנה בישראל. על מנת להביא לשיפור משמעותי במצב – שיפור שיביא להצלת חיי אדם רבים (נושא הנדרש באופן דחוף ביותר) – יש צורך ברור בשילוב ידיים ושיתוף פעולה מלא בין כל הגורמים הנוגעים בדבר, ובראשם בין משרד הבריאות (הרגולטור) לבין האיגוד המקצועי, המורכב מרופאים בכירים ומנוסים בשטח, שמכירים מקרוב את הקשיים והסכנות הקיימים בעולם הזיהומים העמידים. השכר שבצידו של שיתוף פעולה שכזה ברור לכל, וכך גם הנזק שנגרם בכל מצב אחר.

"אלא שלצערי, בשנים האחרונות מתרחש תהליך מדאיג של נקיטת צעדים חד צדדיים על ידי המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות – וזאת בגיבוי בכירים במשרד – ללא כל תיאום או התייעצות עם האיגוד המקצועי. שיאו של המשבר הינו בהצמדת מודל התמריץ לבתי החולים להוראות החד צדדיות שהמערכת המקצועית מתנגדת להם. צעדים אלה כוללים בעיקר הפצת מודלי תמרוץ במניעת זיהומים לבתי החולים והוצאת תכניות פעולה לשימוש מושכל באנטיביוטיקה.

"הטיפול באנטיביוטיקה, למשל, כולל מגוון אסטרטגיות והתערבויות שמטרתן השגת טיפול מיטבי בחולים תוך שימוש מדויק ונכון בתכשירים האנטיביוטיים ומיעוט חשיפת יתר, ובאיזון בין הבטחת איכות הטיפול בחולה בודד והשפעת הטיפול על הכלל, ובמיוחד מניעת התפתחות עמידות לאנטיביוטיקה.

"מדובר – לכל הדעות – במהלכים שאופיים מקצועי ביותר, וקשה מאוד להבין מדוע תהליכים שכאלה מתבצעים ללא כל התייעצות עם האיגוד המקצועי, שבנוסף להבנתו הרחבה בתחום הזה גם מהווה גוף מקצועי של רופאים שעליהם מוטלות החובות המנויות באותן הנחיות.

"יתרה מזו, לא די בכך שאותם מהלכים נעשו ללא כל התייעצות, גם הערות ענייניות ומקצועיות, שהועברו על ידי האיגוד בהמשך להפצת אותן הנחיות, נתקלו בהתעלמות מוחלטת ובחוסר רצון בולט בהקשבה ושיתוף פעולה. צעדים אלה פוגעים באופן קשה באוטונומיה המקצועית של הרופאים המומחים במחלות זיהומיות ופוגעים בממשק רופא-חולה.

"לאור הנ"ל, אני מבקש לעצור לאלתר את חלקו של מודל התמרוץ העוסק בטיפול באנטיביוטיקה ומניעת עמידות, וזאת עד שסעיפים אלה ייכתבו בשיתוף פעולה מלא עם האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות ובהסתמך על נייר העמדה מטעמם שהוגש למשרד הבריאות.

"יתרה מזו: עד שהנושא יוסדר ויושגו הבנות, אני מנחה את הרופאים המומחים במחלות זיהומיות לא לשתף פעולה בכל הקשור לסעיפים אלה".

הר"י: ההנחיה המפורשת למנהלי בתי החולים היא לא לשתף פעולה"

ב-5 בספטמבר שלח פרופ' חגי מכתב נוסף למנכ"ל משרד הבריאות ובו כתב: "הופתעתי ללמוד על מכתבו של פרופ' יהודה כרמלי (בנושא הדיווח) אשר נשלח למנהלי בתי החולים בתאריך 7 באוגוסט 2018. על פי המכתב, נדרשים בתי החולים לספק את הטבלאות שבקובץ האקסל שצורף למכתב והמהווה כלי בקרה למעקב אחרי עמידה במדדי המודל. כמו כן, סעיף 4 במכתב מפציר במנהלים להתכונן לקראת בקרות במוסד, בנושאים הנכללים במודל וכן אכיפה - החל מחודש אוקטובר הקרוב.

"להזכירך, במכתב (קודם) פניתי אליך בנושא והובעה עמדת הר"י באשר למודל התמרוץ העוסק בטיפול באנטיביוטיקה ובמניעת עמידות. כמו כן באותו מכתב הונחו הרופאים המומחים במחלות זיהומיות כי עד שהנושא יוסדר ויושגו הבנות, לא לשתף פעולה בכל הקשור לסעיפים אלה.

"על רקע המחלוקת בנושא זימנתי פגישה בהר"י בנושא וזו התקיימה בתאריך 2 באוגוסט 2018 והשתתפו בה מנהלי היחידות המשולבות ומנהלי היחידות למניעת זיהומים בבתי החולים הציבוריים, ובין היתר גם פרופ' מיטשל שוואבר, ופרופ' יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים. בפגישה הובן שהמחלוקת בנושא מהותית ובכדי לגשר עליה נחוץ תהליך שכולל שיח מקצועי בין כלל חברי האיגוד והגעה להסכמות שישקפו את עמדת האיגוד המקצועי בנושא. בהתאם לכך זימנתי פגישה נוספת, מצומצמת, ל-25 בספטמבר 2018  בהשתתפות חברי האיגוד, מנהלי היחידות המשולבות ומנהלי היחידות למניעת זיהומים.

"מיותר לציין כי על רקע עמדת הר"י בנושא, ההנחיה המפורשת שלא לפעול על פי המודל ותהליך ההידברות שמקיימים חברי האיגוד המקצועי בחסות הר"י, אני מוצא שמכתבו של פרופ' כרמלי פוגע ומכשיל את שיתוף הפעולה שנדרש לטובת המטרה המוסכמת – מניעת זיהומים בבתי החולים. על רקע הוצאת מכתבו של פרופ' יהודה כרמלי, אבקש לקיים עימך פגישה דחופה".

מאחר שלא הושגו עד כה הבנות בנושא הזה, הודיעו בימים האחרונים בתי חולים ממשלתיים רבים על כוונתם להפסיק להעביר את המידע בנושא הזיהומים למשרד הבריאות. רופאי בתי החולים שבו וטענו כי מדובר בדיווחים מיותרים וחסרי ערך במקום להסתמך על הנהלים הקיימים שקבע האיגוד למניעת מחלות זיהומיות.

"במקום לטפל בחולים, אני צריך למלא שאלונים וטפסים"

"ידיעות אחרונות" דיווח הבוקר (ג') כי רופאי בתי החולים טוענים ש"ביחידה הארצית למניעת זיהומים במשרד הבריאות לא רואים חולים ולא מתעסקים בחולים". אחד הרופאים הבכירים (מבלי לציין את שמו) אמר לעיתון: "זה מטורף שאני צריך לקבל מהם (מהיחידה) הנחיות איך צריך לפעול ועל מה אני צריך לדווח על מנת למנוע זיהומים. בגללם (אנשי היחידה) במקום לטפל בחולים אני צריך למלא שאלונים וטפסים על נושאים לא חשובים.

כאמור, גם הרופאים מסכימים שחשוב לדווח ולתעד מקרים של זיהומים נרכשים כדי למוד ולהפיק לקחים, אבל בהר"י טוענים כי מודל הדיווח שנכפה עליהם הוא שגוי.

הר"י דורשת שתהיה ועדת היגוי שתכלול מומחים רבים וזו תקבע מה חשוב לדווח ומה לא. "ההנחיות", הסביר אותו רופא, "אינן יכולות להתבסס על אדם אחד בלבד. זו התנהלות כוחנית. יש לזכור שליחידה הארצית למניעת זיהומים במשרד הבריאות יש הרבה כוח כי על פי החלטותיה נותנים תמריצים כספיים לבתי החולים. זה מנוף לחץ כלכלי על הרופאים ועל המנהלים".

פרופ' וינברגר, יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות, אמרה לעיתון: "בכל העולם, אין תקדים לכך שהרגולטור קובע הנחיות מקצועיות לרופאים. זה תפקידם של אנשי המקצוע ושל האיגודים הרפואיים. אין שום תכנית ארצית עם יעדים לאומיים לשימוש מושכל באנטיביוטיקה, אלא בעיקר דורשים מאתנו למלא טפסים ודו"חות בעניין. יש צורך בתכנית מקיפה, כוללת שתיקבע על ידי כל אנשי המקצוע המומחים לנושא הזה".

עוד דווח כי בתי החולים התלוננו שמשרד הבריאות מציב דרישות רבות אך לא נותן משאבים כדי שניתן יהיה לממש אותן. פרופ' וינברגר אמרה: "ביחידה למחלות זיהומיות אין תקנים לאנשי מקצוע שיבצעו את כל הדו"חות שדורש משרד הבריאות. אין לנו בעיה להעביר נתונים למשרד הבריאות אבל זה חייב להיות בשיתוף פעולה ובאופן מוסדר ומוסכם עם גורמי המקצוע".

משרד הבריאות מסר בתגובה: "מודל הדיווח תוכנן ונבחר על ידי קבוצת מומחים במניעת זיהומים והופץ להערות שנדונו במסגרות שונות, כולל בוועדה בראשות המשנה למנכ"ל. גורמי המשרד וחטיבת בתי החולים הנחו את בתי החולים לדווח בהתאם למודל. עם זאת, לקראת מודל הדיווח ל-2019, יתקיים דיון נוסף".