חולים עם אבחנה קודמת של תסמונת כלילית חריפה ורמות LDL גבוהות למרות טיפול בסטטינים בעצימות-גבוהה נמצאים בסיכון להישנות אירוע קרדיווסקולארי איסכמי.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון האם Praluent, נוגדן הומאני כנגד PCSK9י(Proprotein Convertase Subtilisin-Kexin type 9), יביא לשיפור התוצאות הקרדיווסקולריות לאחר תסמונת כלילית חריפה, בחולים תחת טיפול בסטטינים בעצימות גבוהה.

מדובר במחקר ארוך ונרחב, רב-מרכזי, אקראי, כפול-סמיות, מבוקר-פלסבו, אשר כלל 18,924 חולים עם תסמונת כלילית חריפה 1-12 חודשים מוקדם יותר, עם רמות LDL של לפחות 70 מ"ג/ד"ל, ריכוז Non-HDL Cholesterol של לפחות 100 מ"ג/דצ"ל, או רמת Apolipoprotein B של לפחות 80 מ"ג/ד"ל, אשר קיבלו סטטינים במינון תואם לעצימות גבוהה או במינון נסבל מקסימלי. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בזריקות תת-עוריות של Praluent במינון 75 מ"ג (9,462 חולים) או לפלסבו תואם (9,462 חולים), אחת לשבועיים. המינון של Praluent הותאם באופן סמוי להשגת ריכוז LDL של 25-50 מ"ג/דצ"ל.

תוצא הסיום העיקרי היה משלב תמותה עקב מחלת לב כלילית, אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע איסכמי, או אנגינה לא-יציבה שדרשה אשפוז.

חציון משך המעקב עמד על 2.8 שנים (44% מהמטופלים נבדקו למשך יותר מ-3 שנים), במהלכן נרשמה ירידה ברמות LDL של למעלה מ-54%. כמו כן נרשמה הפחתה משמעותית באירועי תוצא הסיום העיקרי: 903 חולים (9.5%) בקבוצת ההתערבות וב-1,052 חולים (11.1%) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.85, p<0.001). שיעורי התמותה במהלך המעקב עמדו על 334 מקרים (3.5%) בקבוצת ההתערבות ועל 392 מקרים (4.1%) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.85), כלומר הפחתה של 15%. זהו מעכב ה-PCSK9 הראשון שהראה הפחתה באחוזי התמותה.

בניתוח פוסט הוק נצפה, כי התועלת האבסולוטית של Praluent בכל הנוגע לתוצא העיקרי המשולב (ולתמותה הכללית) הייתה גדולה יותר בקרב חולים עם ריכוז LDL בסיסי של 100 מ"ג/דצ"ל ומעלה, בהשוואה לאלו עם ריכוז בסיסי נמוך יותר.

על מנת למנוע היארעות מקרה MACE אחד יש לטפל ב-49 חולים (NNT) באוכלוסיית הנבדקים הכללית לעומת NNT=16 בקרב האוכלוסייה עם רמות LDL מעל 100 מ"ג/ד"ל.

למרות חששות שירידה חריפה ברמות LDL עלולות לגרום לסוכרת ותסמינים נוירוקוגניטיביים, תופעות אלה לא נרשמו. היארעות אירועים חריגים הייתה דומה בשתי הקבוצות, למעט תגובות מקומיות באתר ההזרקה (3.8% עם Praluent לעומת 2.1% עם פלסבו) והתרופה הוכיחה פרופיל בטיחותי גבוה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים לאחר אירוע תסמונת כלילית חריפה, אשר טופלו בסטטינים בעצימות-גבוהה, ישנה תועלת ברורה בשימוש ב-Praluent על מנת להפחית את הסיכון להישנות אירוע קרדיווסקולרי.

מקור: 

N Engl J Med, Nov 7, 2018

לקריאה נוספת בנושא, לחץ/י כאן