השערת המחקר הייתה שהבדלים במין יכולים להשפיע על מתילציית ה-DNA וכתוצאה מכך על ביטוי הגנים בכבד. המחקר עוצב כמחקר חתך (Kuopio Obesity Surgery Study). החוקרים ניתחו את המתילציה של ה-DNA הכבדי בעזרת המכשיר Infinium HumanMethylation450 BeadChip באנשים הסובלים מהשמנת יתר (34 גברים ו-61 נשים). לנשים היו רמות גבוהות יותר של HDLי(High-Density Lipoprotein) בהשוואה לגברים. הביטוי של הגנים נמדד על ידיד המכשיר HumanHT-12 Expression BeadChip ב-42 נבדקים מתוך אוכלוסיית המחקר הכללית.

המחקר מצא שלנשים הייתה בממוצע יותר מתילציה בכרומוזום X, בעוד שלגברים הייתה יותר מתילציה בכרומוזומים שאינם כרומוזומי מין (אוטוזום - Autosome). החוקרים מצאו 9,455 אתרי CpG בכרומוזום X ו-33,205 אתרים על אוטוזומים שהיו שונים בצורה משמעותית בדגימות מהכבד בין מינים שונים (q<0.05). כשהחוקרים השוו את ממצאיהם לידוע בספרות, 95% מההבדלים הייחודיים למין הנבדק בכרומוזום X נמצאו גם בדגימות מאיי לבלב ומח. בנוסף, ב-26 אתרים אוטוזומליים נראו הבדלים ייחודיים למין שנצפו גם בדגימות רקמה אחרות מגוף האדם. המתילציה הייחודית בכבד הייתה קשורה להבדלים בביטוי הגנים בין המינים. בנשים, בהן נצפו רמות גבוהות יותר של HDL, נראה קשר לביטוי מוגבר של KDMA6A והבדלים אפיגנטיים בכבד. בהתאם, שיתוק של הגן הנ"ל בתאי כבד מתורבתים גרם לירידה בכמויות ה-HDL וירידה בביטוי ה-APOA1, מרכיב משמעותי של HDL.

מקור: 

Garcia-Calzon S. et al (2018). The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 103, Issue 12, 1 December 2018, Pages 4395–4408;