סוכרת סוג 2 נחשבת כבלתי הפיכה, מתקדמת וכרונית. החוקרים במחקר זה הדגימו שירידה במשקל של יותר מ-10 ק"ג הובילה לחזרה לרמות תקינות של תכולת שומן כבדית ולבלבית. הירידה במשקל קשורה גם בהחלמה מתמשכת של תפקוד תאי בטא ורמות סוכר לא-סוכרתיות ברוב הנבדקים.

המחקר Diabetes Remission Clinical Trial דיווח על חזרה והתמדה לרמות סוכר לא-סוכרתיות ב-46% מהאנשים לתקופה של עד 6 שנים. מחקר מטבולי פרטני נעשה בתת-קבוצה של המחקר (קבוצת התערבות – 64 מטופלים, קבוצת ביקורת – 26 מטופלים). בקבוצת ההתערבות, אחוזי השומן הכבדיים ירדו (מ-1.3% ± 16.0% ל-0.5% ± 3.1%, p<0.0001) מיד לאחר הירידה במשקל. באופן דומה, כמות הטריגליצרידים בדם ואחוז השומן בלבלב פחתו ללא קשר לשליטה ברמות הסוכר. החלמה למצב של תגובה-מיידית לאינסולין (0.004 [-0.05 – 0.32] ל-0.11 [0.0005-0.51] ננו-מול/דקה/מטר2, p<0.0001) הוגדרה בתור חזרה לרמות סוכר טרום סוכרתיות שנמשכה גם לאחר 12 חודשים (0.11 [0.005-0.81] ננומול/דקה/מ2, p=0.0001).

המגיבים היו דומים ללא-מגיבים במאפייני הבסיס שלהם אבל חלו בסוכרת פחות שנים (0.3 ± 2.7 לעומת 0.4 ± 3.8 שנים, p=0.02). מחקר זה מדגים שהיכולת של תאי בטא להחלים ולחזור לתפקוד ארוך טווח נשמר גם לאחר האבחון של סוכרת סוג 2. עובדה זו מנתצת את המוסכמה המקובלת עד כה של איבוד בלתי הפיך של תפקוד בתאי הבטא לאחר אבחון של סוכרת מסוג 2.

מקור: 

Taylor R. et al (2018). Cell Metabolism 28, 1–10;