מחקרים

הפוגה בסוכרת סוג 2 בעזרת דיאטה קפדנית במסגרת הרפואה הראשונית

במחקר גילו החוקרים שלאחר שנה, כמעט חצי מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות שכללה דיאטה אינטנסיבית וירידה במשקל, הצליחו לחזור למצב אל-סוכרתי ולהיות גמולים מתרופות סוכרתיות

18.12.2018, 11:39

סוכרת מסוג 2 היא מחלה כרונית שדורשת טיפול לכל החיים. במאמר זה שאפו החוקרים לבדוק האם התערבות אינטנסיבית במשקל במסגרת הרפואה הראשונית תוכל להביא להפוגה במחלה.

מחקר זה היה מסוג תווית-פתוחה, בהקצאת קבוצות אקראית ונערך ב-49 מרכזי טיפול ראשוניים בסקוטלנד ואזור Tyneside באנגליה. מרכזי הטיפול הוקצו באקראי (ביחס של 1:1), בעזרת מחשב, לספק טיפול בהתערבות במשקל (קבוצת טיפול), או להמשיך את הטיפול המומלץ כיום (קבוצת ביקורת). בוצע ריבוד לפי מיקום המרפאה וגודלה (מעל ל-5,700 מטופלים או 5,700 מטופלים ומטה). המטופלים, המטפלים והחוקרים שאספו את הנתונים היו מודעים להקצאה. בסמיות להקצאה היה הסטטיסטיקאי שניתח את הנתונים.

למחקר גויסו מטופלים בני 20-65 שאובחנו עם סוכרת מסוג 2 בששת השנים האחרונות, עם BMI של 27-45 ק"ג/מ2 ושלא נזקקו לאינסולין. ההתערבות כללה גמילה מתרופות נגד סוכרת ויתר לחץ דם, שינוי כולל של התזונה (825-853 קק"ל/יום למשך 3-5 חודשים), החזרה הדרגתית של האוכל לתפריט (2-8 שבועות) ותמיכה מובנית שתעזור לשמר את המשקל לאורך זמן. התוצאים העיקריים היו ירידה של 15 ק"ג ויותר במשקל, הפוגה בסוכרת שהוגדרה כרמות HbA1C של פחות מ-6.5% (48> ננומול/מול) לאחר לפחות חודשיים בהם לא נטלו תרופות נגד סוכרת, מזמן תחילת המחקר ועד ל-12 חודשים. התוצאים נותחו באופן היררכי.

בין ה-25 ביולי 2014 ועד ל-5 באוגוסט 2017, גויסו 306 מטופלים מ-49 מרכזי טיפול (23 מרכזי התערבות ו-26 מרכזי ביקורת). בכל קבוצה, 149 מטופלים הרכיבו את אוכלוסיית ה-Intention-to-Treat. לאחר 12 חודשים, נרשמה ירידה של 15 ק"ג ומעלה ב-36 מטופלים בקבוצת ההתערבות (24%) ו-0 מטופלים בקבוצת הביקורת (p<0.0001). הפוגה בסוכרת הושגה ב-68 (46%) מהמטופלים בקבוצת ההתערבות ו-6 (4%) מהמטופלים בקבוצת הביקורת (יחס הסיכויים 19.7, רווח בר-סמך 95%: 7.8-49.8, p<0.0001).

ההפוגה בסוכרת הייתה תלויה בהיקף המשקל שאבד באוכלוסיית המחקר – 0/76 מהמטופלים שעלו במשקל, 6/89 (7%) מהמטופלים שהצליחו לשמור על ירידה במשקל של 0-5 ק"ג, 19/56 (34%) מהמטופלים שהצליחו לשמור על ירידה של 5-10 ק"ג במשקל, 16/28 (57%) מהמטופלים שהצליחו לשמור על ירידה של 10-15 ק"ג במשקל ו-31/36 (86%) מהמטופלים שהצליחו לשמור על ירידה של 15 ק"ג ויותר. הירידה הממוצעת במשקל הייתה של 10 ק"ג (סטיית תקן 8.0 ק"ג) בקבוצת ההתערבות וק"ג אחד (סטיית תקן 3.7 ק"ג) בקבוצת הביקורת (שינוי מתוקנן - 8.8 ק"ג, רווח בר-סמך 95%: -10.3 – -7.3, p<0.0001).

איכות החיים, כשפי שנמדדה על ידי השאלון EuroQol 5 Dimensions Viusal Analogue Scale השתפרה ב-7.2 נקודות (סטיית תקן של 21.3 נקודות) בקבוצת ההתערבות ופחתה ב-2.9 נקודות (סטיית תקן של 15.5 נקודות) בקבוצת הביקורת (שינוי מתוקנן של 6.4 נקודות, רווח בר-סמך 95%: 2.5-10.3, p=0.0012). תשעה אירועים רציניים בלתי רצויים דווחו על ידי 7/157 (4%) מהמטופלים בקבוצת ההתערבות ושני אירועים דווחו על ידי שניים מהמטופלים בקבוצת הביקורת (1%).

שתי תופעות לוואי רציניות (כאב בטן וכאבים שמקורם בכיס המרה) התרחשו באותו מטופל ונראה שהן קשורות בהתערבות. אף אחת מתופעות הלוואי לא הובילה להפסקת ההשתפות במחקר.

מקור: 

Lean M.E.J et al (2018). Lancet 2018; 391: 541–51;

 

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת סוג 2,  ירידה במשקל,  רפואה ראשונית,  מחקר אקראי,  הפוגה