מחקר ה-TOP-2 בוצע על מנת להעריך יעילות ובטיחות של החלפת אינסולין באזלי לטוג'או במטופלים עם סוכרת סוג 2 המקבלים טיפול פומי ואינסולין באזלי. המחקר בוצע בתבנית פרוספקטיבית תצפיתית רב-מוקדית. המשתתפים טופלו על ידי רופאי משפחה ופנימאים בגרמניה, שוויץ ואוסטריה. בגרמניה 1,662 מטופלים הוכללו במחקר על ידי 417 חוקרים לאחר שהחוקר החליף את האינסולין הבאזלי הנוכחי לטוג'או לאור שליטה גליקמית לא מספקת (המוגלובין מסוכרר של 7.5-10%) או התרחשות של היפוגליקמיה.

התוצא העיקרי במחקר הוא אחוז המטופלים המגיעים לערכי גלוקוז בצום השווים או קטנים מ-110 מ"ג/ד"ל לאחר שישה ושנים עשר חודשים.

27% מהמשתתפים השיגו ערכי גלוקוז בצום בפלזמה השווים או קטנים מ-110 מ"ג/ד"ל. השגת התוצא העיקרי הגבוה ביותר היתה במטופלים שהחליפו טיפול מלנטוס (29% ונמוכה ביותר במטופלים שהחליפו טיפול מדגלודק (21%). בנוסף, החוקרים מצאו הפחתה של המוגלובין מסוכרר ב-0.8% במהלך 12 חודשים של טיפול עם טוג'או לממוצע של 7.4% והפחתה של 37 מ"ג/ד"ל בערכי גלוקוז בפלזמה בצום ל-135 מ"ג/ד"ל עם הגדלת מינון ממוצעת קלה של 5.5 יחידות ליום. בהחלפה מדגלודק לטוג'או נצפתה ירידה של 0.5% ב-A1c ו19.1 מ"ג/דצ"ל לעומת האיזון הגליקמי לפני ההחלפה.

אירעו שינויים מינוריים בלבד במשקל במהלך 12 חודשי הטיפול עם טוג'או. ההיארעות של היפוגליקמיה ובפרט היפוגליקמיה לילית פחתה לאחר החלפה לטוג'או. אירועי היפוגליקמיה קשה נותרו נמוכים לאחר החלפת הטיפול.

החוקרים מסכמים כי החלפת אינסולין באזלי לאינסולין טוג'או באוכלוסייה הגרמנית של המחקר הסובלת מסוכרת סוג 2, שאינה נשלטת דיה על ידי תרופה פומית ואינסולין, אפשרה ליותר ממחצית המטופלים להשיג שליטה גליקמית בתוך 12 חודשים. כמו כן, טוג'או הובילה לפחות אירועי היפוגליקמיה ודרשה שינוי מינימלי במינון התרופה על ידי הרופאים המטפלים. השליטה הגליקמית של המטופלים השתפרה ללא תלות באינסולין שנטלו לפני כן.

מקור: 

Seufert J. ADA 2018 1020-P