ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם בתחילת השבוע את "עשרת האיומים הגדולים ביותר על בריאות העולם ב-2019". במקום השמיני ממוקמת תופעת מתנגדי החיסונים. אם לא תטופל, הזהיר הארגון, היא עלולה לגבות את חייהם של עוד מיליוני בני אדם.

בהקשר זה נאמר בהודעת ה-WHO כי מגפות שונות נובעות מסרבני החיסונים. במסמך צוין כי רק בתקופה האחרונה חלה עלייה ב-30% בשיעור העולמי של מקרי חצבת ואת האשמה בכך תולה ארגון הבריאות העולמי בסירובם של מיליוני בני אדם להתחסן. מדובר במחלה שעד לא מכבר נחשבה לאחת מאלו שהודות לחיסונים הוכחדה. החיסון לחצבת מונע ברמה העולמית שניים עד שלושה מיליון מקרי מוות שנתיים וניתן להגדיל את שיעור המניעה בעוד 1.5 מיליון אם ישופר הכיסוי החיסוני.

אלא שכמה מדינות (בהן כידוע גם ישראל כפי שהומחש בנתוני מגפת החצבת שהתפרצה השנה), שהיו קרובות להכחדת המחלה, חוות עתה התפרצויות חדשות עקב סירובן של אוכלוסיות שונות מטעמים אלו ואחרים להתחסן.

במסמך צוין כי הסיבות לסירוב מורכבות ועל גורמי הבריאות להילחם בסרבנים. ה-WHO מתכוון בתכנית העבודה לשנה הזאת גם להגדיל את הכיסוי החיסוני לסרטן צוואר הרחם (חיסון כנגד ה-HPV).

בין עשרת האיומים הגדולים ביותר על בריאות בני האדם בעולם בשנה זאת, מונה ה-WHO גם את שינויי האקלים וזיהום האוויר הגורמים כבר עתה למותם של שבעה מיליון בני אדם בעולם בכל שנה וכ-90% מאוכלוסיית העולם נושמת אוויר מזוהם. המזהמים המיקרוסקופיים שבאוויר חודרים למערכת הנשימה והדם, פוגעים בריאות, בלב ובמוח. עקב כך מתים אנשים מסוגי סרטן, שבץ מוח, התקפי לב ומחלות ריאה.

אחת הסיבות המרכזיות לזיהום האוויר היא שריפת דלקים, הגורמת גם לשינויי אקלים. שינויי האקלים, צופה ה-WHO, עלולים לגבות חייהם של עוד 250 אלף איש בכל שנה, בין השנים 2030 ל-2050. מקרי מוות אלה יהיו עקב תת תזונה, מלריה, שלשולים ומכות חום.

מעל 1.6 מיליארד איש, יותר מחמישית מאוכלוסיית העולם, חיים באזורי סכנה אקלימית, בהם גם כמיליון פליטים החיים במחנות, שם הם מצויים בסכנת הרעבה, פגיעות קור וחום וזיהומים.

מומחי ה-WHO מעריכים כי העולם צפוי למגפת שפעת נרחבת וקטלנית. בארה"ב בלבד מתו השנה 13 ילדים משפעת, כאשר הזן המרכזי הפוגע בארה"ב הוא H1N1 (מחולל "שפעת החזירים"). קשישים עלולים להיפגע מ"בני הדוד" של זן נגיף זה. בשנה שעברה גבתה השפעת את חייהם של עשרות ישראלים.

למרות "החדשות הטובות" שהטיפולים שפותחו עבור HIV הביאו לכך שיותר חולים זוכים לתוחלת חיים הקרובה לשל אלה שאינם נושאים את הנגיף, כיום חיים בעולם עם הנגיף כ-37 מיליון בני אדם. טיפול ה-prep המונע הביא להפחתה משמעותית בשיעורי ההדבקה בנגיף, אלא שהבעיה היא עדיין שהמדע לא מצליח לפתח חיסון יעיל נגד הנגיף החמקמק, בעיקר משום שהוא יוצר מוטציות רבות. מרבית ההדבקות נרשמות כיום במדינות אפריקה שבה אחד מכל ארבעה נשאי ה-HIV בעולם, כאשר בראשם מתבגרות וצעירות מאזור הסהרה. קבוצות נוספות שבהן שיעורי ההדבקה גבוהים הם הומואים, נרקומנים ועובדים בתעשיית הזנות.

מערכות בריאות חלשות שאינן מעניקות טיפול נאות בקהילה ובבתי החולים נכללו גם הן ברשימת האיומים לצד מחלות לא מידבקות כמו סרטן ומחלות לב הגורמות לכ-15 מיליון מקרי מוות בשנה בעולם, וזיהומים קטלניים כמו אבולה (למרות שכבר נמצאת תחת שליטה עדיין גובה חייהם של יותר מ-1 מיליון בני אדם) וקדחת דנגי שלהערכת ארגון הבריאות העולמי, 40% מאוכלוסיית תבל נמצאת בסיכון למחלה זאת - כ-390 מיליון נדבקים בה מדי שנה. תסמיני דנגי הם דמויי שפעת כאשר 20% מהנדבקים הם מקרים חמורים במיוחד. רוב המקרים של מגיפות אלו מתרחשות בעונות הגשם במדינות נחשלות כמו בנגלדש והודו.