מידע ממחקרים קודמים מראה שאגוניסט לקולטן Glucagon-like Peptide-1 מוריד באופן משמעותי את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים חמורים בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2 הסובלים ממחלה קרדיווסקולרית או נמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה שכזו. החוקרים שאפו להעריך את היעילות במניעת מחלות אלו תחת שימוש שגרתי בלירגלוטיד בקליניקה.

החוקרים השתמשו במידע ממאגרי מידע לאומיים בדנמרק ושוודיה בתקופה שבין ה-1 לינואר 2010 לבין ה-31 בדצמבר 2016, בשביל לחקור את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית הקשורה בשימוש בלירגלוטיד, בהשוואה לתרופה ממשפחת מעכבי ה-Dipeptidyl Peptidase-4י(DPP-4), במטופלים עם סוכרת סוג 2. בעוקבה נכללו מטופלים שהשתמשו באחת משני התרופות ושהשתמשו גם במטפורמין, ביחס של 1:1 ובתקנון למין, גיל וציון זיקה. התוצא העיקרי שנמדד היה אירוע קרדיווסקולרי חמור, תוצא מרוכב שכלל התקף לב, שבץ ומוות מסיבה קרדיווסקולרית. תוצאי אחרים כללו בנפרד כל אחד מהמרכיבים שהוזכרו לעיל, כשל לבבי, מוות מכל סיבה ותוצא קרדיווסקולרי מרוכב שכלל בנוסף מחלה לבבית איסכמית, צורך בצנתור כלילי ומחלת כלי דם פריפריים.

אוכלוסיית החקר הורכבה מ-23,402 מטופלים שהשתמשו בלירגלוטיד ו-23,402 מטופלים שהתשתמשו במעכבי DPP-4. המטופלים היו במעקב למשך זמן מוצע של 3.3 שנים (סטיית תקן – 2.0 שנים). אירוע קרדיווסקולרי משמעותי התרחש ב-1,132 מטופלים שהשתמשו בלירגלוטיד (שיעור היארעות של 14.0 ל-1,000 שנות אדם) ו-1,141 מטופלים שהשתמשו במעכבי DPP-4 (שיעור היארעות של 15.4 ל-1,000 שנות אדם, יחס סיכונים 0.90, רווח בר-סמך 95%: 0.83-0.98). יחסי הסיכונים היו 0.81 (רווח בר-סמך 95%: 0.71-0.92) למטופלים עם רקע של מחלה קרדיווסקולרית ו-0.96 (רווח בר-סמך 95%: 0.86-1.06) למטופלים ללא רקע כזה. (p=0.057 [במבחן הומוגניות], נתון שמרמז לכך שאין עדות סטטיסטית לשוני).

בהשוואה לשימוש במעכבי DPP-4, השימוש בלירגלוטיד היה קשור בסיכון נמוך באופן משמעותי לתמותה מסיבות קרדיווסקולריות (יחס סיכונים 0.78, רווח בר-סמך 95%: 0.68-0.91), אבל ללא שינויים משמעותיים בסיכון להתקף לב (יחס סיכונים 0.94, רווח בר-סמך 95%: 0.84-1.06) או שבץ (יחס סיכונים 0.88, רווח בר-סמך 95%: 0.77-1.01). בנוסף, גילו החוקרים כי שימוש ב-Liraglutide היה קשור בסיכון נמוך באופן משמעותי למוות מכל סיבה שהיא (יחס סיכונים 0.83, רווח בר-סמך 95%: 0.77-0.90) אך ללא הבדל משמעותי בסיכון לכשל לבבי (יחס סיכונים 0.90, רווח בר-סמך 95%: 0.80-1.03) או לתוצא משני קרדיווסקולרי (יחס סיכונים -0.95, רווח בר-סמך 95%: 0.89-1.01).

המידע במחקר זה מספק עדות נוספת ליעילות הקרדיווסקולרית של לירגלוטיד.

מקור: 

Svanström H. et al (2018). The Lancet Diabetes & Endocrinology, ISSN: 2213-8587;