מחקרים

טיפול בדביגטרן לעומת וורפרין לאחר אבלציה של פרפור עליות

אנליזת תת-קבוצות של מאפייני חולים ותוצאים קליניים בפילוח גיאוגרפי במטופלים תחת טיפול אנטי-קואגולנטי מתמשך העוברים אבלציה בגין פרפור עליות עפ"י מחקר ה-RE-CIRCUIT

מחקר ה-RE-CIRCUIT הינו מחקר פרוספקטיבי, רב מרכזי אשר השווה טיפול קבוע ומתמשך בדביגטרן (150 מ"ג BID) לטיפול בוורפרין (INR מנורמל ל-2.0-3.0) במשך 8 שבועות לאחר ביצוע האבלציה, כאשר התוצא המרכזי במחקר הינו הישנות אירועי major bleeding.

מטרת עבודה זו הייתה לתאר הבדלים אזוריים במאפייני חולים, פרוצדורות אבלציה ואירועי דמם במסגרת מחקר ה-RE-CIRCUIT. האזורים שנבדקו במחקר היו מערב אירופה, מזרח אירופה, צפון אמריקה ואסיה.

במחקר נמצא כי ההיארעות של אירועי דמם משמעותיים הייתה נמוכה ב-77.2% (relative risk reduction) באופן מובהק סטטיסטית במטופלים שנטלו דביגטרן באופן קבוע מאשר מטופלים שנטלו וורפרין.

מתוך 704 מטופלים ב-104 אתרים, 635 עברו אבלציה באמצעות צנתר (317 משתתפים טופלו לאחר מכן עם דביגטרן ו-318 משתתפים טופלו עם וורפרין).

מאפייני המטופלים באזורים הגאוגרפיים שנבדקו היו שונים. מטופלים מצפון אמריקה היו בעלי השיעור הגבוה ביותר של רפרוף עליות (33%), מחלת לב כלילית (29%), סוכרת (18%) ואוטם קודם בשריר הלב (9%). יתר לחץ דם היה הנפוץ ביותר במזרח אירופה (75%), כמו גם אי ספיקת לב (40% במזרח אירופה לעומת 2% בלבד במערב אירופה). הטכניקה הנפוצה ביותר ברוב המטופלים היתה בידוד של העורק הריאתי בלבד (86% בצפון אמריקה ו-75%-83% בשאר האזורים) ותדרי רדיו (RF) היוו מקור האנרגיה הנפוץ ביותר.

היארעות התוצא העיקרי שנבדק (אירועי דמם משמעותי) במהלך הפרוצדורה ועד לחודשיים אחריה היתה נמוכה יותר במטופלים שקיבלו דביגטרן לעומת מטופלים שקיבלו וורפרין ללא תלות באזור הגיאוגרפי ובהבדלי הפרוצדורה.

אנליזה זו מדגימה כי היתרונות של דביגרטן על פני וורפרין במטופלים העוברים אבלציה בגין פרפור עליות הם עקביים בכל האזורים הגיאוגרפיים שנבדקו.

מקור: 

Hohnloser, S.H. et al (2019). Journal of Interventional Cardiac Electrophysiology. doi: 10.1007/s10840-019-00518-x

נושאים קשורים:  מחקרים,  דביגטרן,  ורפרין,  אנטיקואגולציה,  פרפור עליות,  הבדלים אזוריים,  אבלציה